שביתה היא צעד חד צדדי של הפסקת עבודה שנוקטים עובדים כנגד מעסיק או מעסיקים, במסגרת סכסוך כלכלי בין העובדים לבין המעסיק. רוב השביתות מאורגנות על ידי איגוד מקצועי או התארגנות עובדים אחרת.
עבודה זו באה לבחון האם שביתת מורים מחלישה את איגודי העובדים.
שביתות עובדים במתכונת המוכרת לנו כיום נולדו יחד עם התעשייה המודרנית החל משלהי המאה ה- 19, והפכו לכלי המרכזי בידיהם של איגודי עובדים. ככל שהדיפרנציאציה בין העובדים קטנה יותר – גדל משקלו של נשק השביתה ככלי המסוגל לאחד סביבו מספר גדול של בעלי עניין משותף. מצד שני, ככל שהדיפרנציאציה קטנה יותר – גדל גם הפיתוי העומד בפני המעסיק לשבור שביתה באמצעות עובדים אחרים בעלי כישורים דומים, או לנהל משא-ומתן מתחרה עם איגוד יציג קרוב בתחומו. וכפועל יוצא, הצלחתה של ממשלה לסגור עניינים עם ארגוני עובדים מסוימים מפחיתה מעצמת בוחנת האם שביתת מורים מחלישה את איגודי העובדים.
הבדיקה נערכה באמצעות סקירת מאמרים אקדמיים מבוקרים וספרות רלוונטית.
ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי השביתה שטלטלה את מערכת החינוך, בשנת 2007 התאפיינה בנחישות של שני הצדדים להתעקש ולעמוד על עקרונותיהם גם כאשר המחיר המיידי היה השבתתם מאונס של 550 אלף תלמידים במשך חודשיים.
על אף תמיכה של הציבור, ועל אף התמשכותה של השביתה, היא לא הניבה את התוצאות המיוחלות. יש האומרים כי הצלחת הממשלה לסגור עניינים עם ארגוני עובדים מסוימים מפחיתה מעצמת הטיעון ומהלגיטימציה של נשק השביתה בידיהם של ארגונים אחרים. החלשות ארגון המורים לקראת סוף השביתה השפיעה לרעה גם על כוחם של ארגונים אחרים, כשהדוגמא הבולטת ביותר היא כמובן שביתת המרצים באוניברסיטאות שעודנה נמשכת תוך כתיבת שורות אלו.
מבוא
עבודה מאורגנת
שביתות עובדים
שביתה בחוק הישראלי
שביתת המורים 2007
הרקע לשביתה
מהלך השביתה
תוצאות השביתה
השפעת השביתה על כוחם של איגודים מקצועיים - שביתת המרצים באוניבסיטאות
עתיד השביתות לאן? – תורת המשחקים
סיכום
ביבליוגרפיה