סקירת הספרות הנוכחית בוחנת את השאלה: האם ראוי לבטל את חזקת הגיל הרך הקיימת כיום בישראל ?
הכינוי "חזקת הגיל הרך" מתייחס להעדפת האם כ"משמורנית" יחידה במקרה של פרידת ההורים. העדפה זו מעוגנת בחוק לגבי ילדים שטרם מלאו להם 6 שנים.
מקורו של חזקת הגיל הרך מצוי במשפט העברי. למשל, בתלמוד הבבלי נקבע:"עד בן שש בצוותא דאימיה ניחא ליה". וכן גם: "הבת אצל אמה לעולם". הרמב"ם קבע כי "שלמו חודשיו וגמלתו–אם רצת המגורשת שיהיה בנה אצלה–אין מפרישין אותו ממנה, עד שיהיה בן שש שנים גמורות; אלא כופין את אביו, ונותן לו מזונות והוא אצל אימו. ואחר שש שנים, יש לאב לומר–אם הוא אצלי, אתן לו מזונות, ואם הוא אצל אימו, איני נותן לו כלום. והבת אצל אימה לעולם, ואפילו לאחר שש".
ביסוד תפיסה "חזקת הגיל הרך" עומד מה שמכונה מיתוס האם הטובה המניח את קיומה של אימהות טבעית הגורמת לאם להתמסר לאימהותה . עם זאת, הפסיכולוג ויניקוט בגישתו "האם המספיק טובה" (The Good Enough Mother) גורס כי אומנם, הדרישה החברתית מהאישה היא להיות אם מושלמת ללא סייג, אך הוא קורא לאימהות לוותר על העמידה בהגדרה של האם המושלמת, האידאלית ולשלב גם מימוש עצמי – אינדיבידואלי .הוגות רדיקליות פמיניסטיות, גם טוענים כי מבחינה ביולוגית, קיים חוסר איזון בין גברים לנשים. עם זאת, בהתחשב בעובדה שאנשים הם לא בעלי חיים, הם יכולים להתנגד לטבע. נשים יכולות להיות חופשיות מהמגבלות של הטבע.