תחושת מסוגלות אישית מתפתחת מארבעה מקורות: ניסיון מוחשי ואישי, כלומר התנסות מעשית אישית משמשת כמקור עיקרי ומשמעותי ביותר לעיצובן של אמונות ביחס למסוגלות עצמית, כיוון שהאדם בעצמו מתנסה בהן.
סקירת ספרות הבוחנת האם קיימים הבדלים בין גברים לנשים במסוגלות העצמית ובמוטיבציה ללמידה בקרב סטודנטים.
בדיקת המשתנה מסוגלות עצמית ביחס להשכלה העלתה כי לימודים אקדמיים והשכלה רחבה מובילים למסוגלות עצמית משופרת. כלומר, פרטים בעלי השכלה גבוהה, יציגו גם מסוגלות עצמית גבוהה
כמו כן ,מסוגלות עצמית אקדמית מתייחסת ליכולת סובייקטיבית לבצע בהצלחה משימות אקדמיות. המסוגלות מהווה תמריץ לעסוק בפעילות אקדמית והיא מנבאת מגוון רחב של תוצאות אקדמיות אמונה במסוגלות העצמית מושפעות גם מייחוס הפרט להפוך כישלונות להצלחות
מקור המילה מוטיבציה (motivation ) הוא במילה 'תנועה' (motion). ואמנם, מוטיבציה הוא מושג המתאר מניעים (motives ) להתנהגות, ותאוריות מוטיבציה מתיימרות להסביר תהליכים המניעים את האדם להתנהג באופן מסויים.
תפקיד המגדר בהתפתחות מוטיבציה להישגיות הוא בעל היסטוריה ארוכה בתחום המחקר הפסיכולוגיה והחינוכי. בסקירה זו, יבחנו הבדלי מגדר בהקשר למוטיבציה על ידי שימוש בארבע תיאוריות בנות זמננו של מוטיבציה להישגיות, הכוללות יחוס, רמת ציפיות, יעילות עצמית ונקודת מבט על מטרת ההישגיות.
מוטיבציה אקדמית ותפיסה עצמית אקדמית מנבאים ביצועים האקדמיים של התלמידים באופן משמעותי. המסוגלות עצמית אקדמיות תרמה תרומה המשמעותית ביותר לביצועים אקדמיים לתפיסה עצמית אקדמית ולמוטיבציה אקדמית בהתאמה.
המגדר ופעריו
מסוגלות עצמית
מסוגלות עצמית ומגדר
מוטיבציה: הקדמה
תפקיד המגדר בהתפתחות מוטיבציה
מה בין מסוגלות עצמית למוטיבציה ללימודים?
ביבליוגרפיה