על פי תיאורית הסחת הדעת , מצב לחץ משפיע על הביצוע בכך שהוא יוצר סביבה מסיחת דעת שמשפיעה על המשאבים הנדרשים לפעולה ספציפית. כלומר הסביבה עשויה להסיט את דעת הספורטאי ולפגוע בביצועיו. בהתאם לתיאורית ההשקעה מיומנות הספורטאי נפגעת בעת לחץ  , עשוי להאט את הביצוע ולהוביל לשגיאות.

סקירת ספרות אשר עניינה בסקירת ענף הכדורגל, בעלי התפקידים והיכולת של השחקן להתמודד עם מצבי לחץ

משחק הכדורגל למשל, מהווה לגבי אוהדים רבים בעולם מרכיב מרכזי בחייהם, כאשר המשמעות הרבה כל כך שיש למשחק בחייהם של רבים מחייבת את ראייתו לא רק כאירוע ספורטיבי גרידא אלא כטקס,ריטואל ואירוע חברתי.

מנהלי קבוצות ספורט מעוניינים היום יותר מתמיד, בפיתוח ותחזוקת יחסים עם לקוחותיהם האוהדים. בנוסף אוהדים נכונים יותר ליצור יחסים קרובים עם קבוצות, שמירה על יחסים טובים בין המנהלים לאוהדים היא ערובה להצלחה עסקית של הקבוצה.  לפיכך, שיווק אישי מקבל לאחרונה תשומת לב גבוה בקרב ארגוני ספורט, הארגונים נותנים דגש על שימור לקוחות על ידי שימוש במאגרי מידע לניהול האוהדים. חשיבותו

למאמנים השפעה גדולה ומהותית על הספורטאי ועל התפתחותו הן בהיבט החיובי והן בהיבט השלילי. בבחינת ההיבטים החיוביים נמצא כי מאמן  עשוי להוביל את הספורטאי לידי נחישות, התמדה, מחויבות  ומוטיבציה להישגיות.

נזיפות מהמאמנים, שגיאות בביצוע , הטעיות ורמאיות מצד היריב, החלטות לא הוגנות מצידו של השופט גם מובילים למצבי לחץ. הלחץ עשוי  לגרום לעלייה ברגשות השליליים ולאיבוד שליטה. למעשה השאיפה לביצוע מיטבי היא גורם לחץ משמעותי. הבנת המצבים מעוררי הלחץ  חשובה לצורך התמודדות הספורטאי וסביבתו של הספורטאים, להגדלת מתח השריר, לפגיעה בריכוז.

בספורט קיימות שתי אסטרטגיות להתמודדות עם מצבי לחץ, האחת  היא אסוציאציה, קרי: אסטרטגיה קוגניטיבית  שבה הקשב מופנה לתחושות גופניות ולתפיסת המאמץ. על הספורטאי לשלוט במצב ולהתאימו אליו.  אסטרטגיה נוספת היא הדיסוציאציה  המאפשרת למבצע להסיט את הקשב ולהפחית את המודעות לסימני מאמץ  עצביים.