הפרת הזכויות הבוטה של עובדי קבלני השירותים עולה לכותרות לעתים מזומנות. ההפרה כוללת שכר נמוך, אי קבלת תנאים סוציאליים ועוד.
עבודת סמינריון זו בוחנת האם מצליח האיגוד המקצועי בהתנהלותו למגר את התופעה של מיקור חוץ או פגיעה בזכויות עובדי מיקור חוץ.
ביחס למקרה דנן, יפים דבריה של השופטת בפס"ד צבי שפיר נגד נתיב: "שיטת ההעסקה באמצעות חברות כוח אדם או קבלנים לתקופת זמן ארוכה נראית בעיני כמגמה שלילית ביחסי עבודה הפוגעת בהגנה שמשפט העבודה נותן לעובדים הן במישור האינדיבידואלי והן במישור הקיבוצי".
עקב החמרתה של התופעה במשק הישראלי, ב-7/11/2011 הכריזה הסתדרות העובדים הכללית על שביתה קצרה כאות מחאה על תנאי ההעסקה של עובדי הקבלן במדינת ישראל. בקבוצה זו של עובדי הקבלן נכללים גם עובדי מיקור חוץ.
מחקר זה עוסק בשאלה האם מצליח האיגוד המקצועי בהתנהלותו למגר את התופעה של פגיעה בזכויות עובדי מיקור חוץ?
עובדי מיקור חוץ אינם מצויים במעמד של עובד קבוע בבחינת זכויות ותנאים, על אף שעל פי חוק הם זכאים לזכויות ותנאים הוגנים. השאלה הנשאלת האם האיגוד יכול להגן על עובדי מיקור חוץ? במידה וכן, כיצד האיגוד המקצועי מגן על זכויות העובדים? וכיצד מתנהל האיגוד ביחס לעובדי מיקור חוץ?
במסגרת העבודה הנוכחית תיבדק השאלה, תוך התמקדות בשביתה להגנת עובדי הקבלן.
מבוא
פרק א: תופעת מיקור חוץ
פרק ב: מיקור חוץ וזכויות עובד מנקודת מבט של המעסיק
פרק ג: מיקור חוץ וזכויות עובד מנקודת מבט של האיגוד המקצוע
פרק ד: התנהלות האיגוד המקצועי על פי חוק
פרק ה: השביתה להגנת עובדי קבלן
הרקע לשביתה
מהלך השביתה
תוצאות השביתה
פרק ו: השפעת השביתה על כוח של האיגוד
סיכום
ביבליוגרפיה