שקר אינו פשוט ההיפך של לומר את האמת, אנו יכולים לדבר בכנות כשאנו חושבים שאנו דוברי אמת ובכל זאת לטעות. כך פתולמיאוס טעה בהצהרתו כי השמש סובבת את הארץ אך הוא לא שיקר הוא האמין בלב שלם שזאת האמת.

סקירה זו דנה בשאלה האם חוקרי משטרה נוטים להאמין יותר להיגיון של הסיפור ופחות למידע חיצוני (מידע מודיעיני) כשיש סתירה ביניהם, או שהם מאמינים יותר למידע המודיעיני ופחות להיגיון של גרסת החשוד?

על פי פורד ניתן לתפוס את השקר כפעולת אגרסיה מילולית או סאדיזם. חלק גדלו מן השקרים נובע מן הרצון לשליטה וכוח. ואילו חלק אחר של השקרים נובעים מתוך הנאה שבהכשלת הזולת ובשמחה לאיד, ואילו ישנם שקרים שהם שקרים הממלאים צורך של מילוי משאלות והם אצל ילדים אך מבוגרים המשקרים שקרים אלו מופיעים אצל אנשים החסרים יכולת להתמיד במאמץ הנדרש ליצירת השיגים משל עצמם.

הפרט עוסק באמת ושקר בחיי היום יום. מחקרים מצאו כי אנשים מייחסים לעצמם יכולת גבוהה יותר לשכנע אחרים באמת שלהם ויכולת פחותה להאמין לדברים שאחרים מספרים.

חוקרים יש להם נטייה להעריך הערכת יתר את יכולת גילוי השקרים ביחס לאחרים. ניתן להסביר את הממצאים בעובדה שחוקרים עוסקים ביום יום שלהם באבחון שקרים וככל שהם עוסקים בזה יותר ביטחונם האישי ביכולתם לזהות שקרים עולה. הערכת היכולת לגלות שקרים הינה הטיית שיפוט או הערכת יתר.

החוקרים מאמינים ביכולתם לגלות שקרים אצל נחקריהם יותר מאשר אנשים מהשורה, ומבססים ידע זה על מידע מודיעיני כזה או אחר ועל ההיגיון של הסיפור אותו מספר הנחקר.