חברות התקליטים מאז ומעולם נלחמו בפיראטים, בהתחלה זה היה מלחמה בהעתקת קלטות וקסטות, לאחר מיכן צריבות דיסקים, ומאוחר יותר בשיתופי קבצים. בסוף 1994 הייתה אופטימיות בתעשיית המוזיקה שיוכלו לנצח את בעיית הפיראטיות, על ידי אכיפה מוגברת וענישה חמורה. בזמנו הפיראטיות בתעשיית המוזיקה הייתה ממוקדת בתעשייה מסחרית של זיופים, מכירת דיסקים צרובים כתחרות למקוריים ועשיית רווחים על חשבון חברות התקליטים.

העבודה הנוכחית עסקה בשאלה האם הורדת קבצי מוזיקה במסגרת התוכנה לשיתוף קבצים הנה מוסרית?

שאלה זו הנה שאלה אתית–מוסרית, הנוגעת לרשת האינטרנט ולשימוש בתוכנות לשיתוף קבצים. מידי שנה היו הגולשים מורידים מיליוני קבצים מהאינטרנט, בעיקר קבצי מוזיקה וגורמים נזקים כלכליים כבדים לחברות התקליטים ולאומנים.

תופעה זו של הורדת קבצים באופן בלתי חוקי, הפכה לפעילות של רבים על אף ההיבטים המוסריים, הכלכליים והמשפטיים.

מטרתה המרכזית של עבודת המחקר הנוכחית הנה לחדד את ההיבט המוסרי בהורדת קבצים בלתי חוקיים: האם הגולשים רואים בפעולה זו כפעולה בלתי מוסרית? האם הם נוטים לציית לחוק? וכדומה.

לצורך בדיקת השאלה המחקרית הופץ שאלון בקרב קרב 100 נחקרים, גברים ונשים, בני 30 בממוצע, לא נשואים ברובם. השאלון כלל שאלות בנושא הציות לחוק וכללי מוסר, התנהגות אתית ופרטים דמוגרפיים.

הסטטיסטיקה ההסקית בדקה שתי השערות מחקריות, כאשר:

1. השערה ראשונה טענה כי יימצא כי קיים פער בין ההתנהגות האתית של הצרכן לבין תפיסת המוסר שבעבירה על החוק בהקשר להורדת קבצי מוסיקה בשיתוף קבצים.
2. ההשערה השנייה העלתה  כי  יימצא קשר חיובי בין תפיסת המוסר וההתנהגות האתית של הצרכן בהקשר להורדת קבצי מוסיקה בשיתוף קבצים לבין גילו של הצרכן.

ממצאי המחקר העלו כי קיימת מידה בינונית עד רבה של אתיקה בהתנהגות הכללית של הצרכן. כלומר הצרכן תופס את התנהגותו כאתית במידה בינונית. כמו כן קיימים פערים בין תפיסת כללי המוסר והציות לחוק לבין תפיסת ההתנהגות האתית בפועל בהקשר לשימוש בקבצי מוזיקה ברשת.