במשך מאות בשנים הייתה אירופה זירה למאבקים צבאיים ומדיניים מרים. במאה ה- 20 לבדה התחוללו בה שתי מלחמות עולם. מלחמת העולם השנייה, שהסתיימה בשנת 1945, גבתה עשרות מיליוני קורבנות והותירה חלקים נרחבים ביבשת חרבים.

הסקירה הנוכחית בוחנת את רעיון מדינת הלאום במקביל לרעיון ה"איחוד האירופי" מבחינת יחסי הגומלין, האינטרסים, השליטה וכדומה, תוך הצגת שורשיה ותהליך צמיחתה של מדינת הלאום באירופה, במקביל לצמיחת רעיון הקונפדרציה האירופית בדמותו של ה"איחוד האירופי".

מקורו של האיחוד האירופי הינו בארגון לשיתוף פעולה בין – מדינתי שנוסד לאחר מלחמת העולם השנייה, במטרה לשקם את אירופה ההרוסה ולמנוע מלחמות נוספות ביבשת. אט אט צבר הארגון עוצמה מדינית וכלכלית ובהסכמת המדינות החברות בו הרחיב את סמכויותיו ואת מספר המדינות המשתתפות בו.

לאומיות היא בראש ובראשונה עיקרון פוליטי הטוען כי היחידה הפוליטית צריכה להיות חופפת ליחידה הלאומית והיא מופיעה בד"כ בסביבה שבה קיומה של מדינה מובן מאליו. מדינת לאום, משמע יחידה טריטוריאלית הנשלטת אפקטיבית על ידי קבוצה המגדירה את עצמה במשותף על בסיס של תרבות, שפה והיסטוריה המשותפים למרבית הפרטים בה.

תוצאות מלחמת העולם שנייה זעזעו את העולם והטביעו חותם בל יימחה על פני העולם שצמח על חורבותיה. רוב מדינות העולם נחלקו בין המערב לבין המזרח והופעתן של המעצמות  החדשות – ארה"ב ובריה"מ הובילה  לקץ עליונותה של אירופה.

מדינת הלאום האירופית שנולדה עם המהפכה הצרפתית "קפצה אל מותה", במידה מסוימת, עם סיומה של מלחמת העולם השנייה והקמת האיחוד האירופי, שכן הקמת האיחוד האירופי והאיחוד המוניטארי הביאו לטשטוש הגבולות הפיסיים והמנטאליים בין המדינות, אך יחד עם זאת מדינות האיחוד האירופי מתמודדות עם מספר דילמות המובילות להתנגשות ולמחלקות ביניהן, אשר מציגות את הסתירה בין אינטרסים לאומיים לבין אינטרסים משותפים של האיחוד האירופי.