הפילוסופיה המסורתית העמידה את סוקרטס בתור פילוסוף לדוגמה, בין השאר כיוון שדעותיו הפילוסופיות שימשו לו כדרך חיים. יחד עם זאת, אין אנו יודעים בוודאות מי היה סוקרטס ומה היו בדיוק דעותיו, שכן הוא עצמו לא כתב דבר וכל הידוע עליו ועל דעותיו נמצא בכתביהם של אחרים כדוגמת אפלטון ואריסטו.
הסקירה דנה בסוגיית האושר וההנאה והקשר בניהם, על פי סוקרטס (מתוך עדותו של אפלטון). בין נושאי הסקירה: האושר וההנאה מהם? האושר וההנאה בפילוסופיה היוונית, האם ובמה נבדלים האושר וההנאה? עמדותיו של סוקרטס (החד משמעיות, הסותרות ולעיתים מעוררות המחלוקת) בנוגע לאושר ולדרך השגתו.
אושר הנו מושג מעורפל, אשר אינו חד משמעי ולפיכך קשה להשיב על השאלה מהו אושר? ההנחה הרווחת היא שפחות או יותר כולנו יודעים מהו אושר ומתכוונים לאותו הדבר, על כן הדיון על מושג זה, גם ללא הגדרה ברורה ומדויקת, הנו בגדר האפשר.
קבלת הדברים, הכרתם, חווייתם ופעולה בהם, כמו קודמים כאן להשגת האושר. ברור כי, לדידם אושר במחיר עצימת עיניים אינו בגדר האפשרי וייתכן כי דווקא הקשיים, הסבל והתסכולים העמוקים שבדרך, הם דווקא אשר יובילו בסופו של דבר להשגתו של אותו אושר מיוחל אחריו האדם מחפש.
הפילוסופים היוונים דיברו רבות על ארטה (arête), מונח השקול למונח האנגלי virtue. ליבס תרגם מונח זה בתורת "סגולה טובה" וניתן גם להשתמש בביטויים נוספים כמו: "מידה טובה", "מעלה". כל אותן מידות טובות או סגולות טובות הינן תכונות האופי שעל האדם להיות ניחן בהן בכדי להיות אדם טוב, אדם מוצלח. בהיבט הרחב של המילה "ארטה", פרשנותה היא גם מצוינות אשר היא מתבטאת בהצלחה בחיים
סוקרטס סבור כי האושר נבדל מן ההנאה ולשם ביסוס טענתו זו הוא וטוען בשיחתו עם קליקלס שמאושרים הם אלה שאינם זקוקים לשום דבר, מהסיבה שאם אינך זקוק לדבר, משמעות הדבר כי כל מהוויך התמלאו.
הקדמה
האושר וההנאה מהם?
סוגיית האושר וההנאה בפילוסופיה היוונית
- האם ובמה נבדל האושר מן ההנאה?
האם סוקרטס הדוניסט?
פרדוקס האושר על פי סוקרטס
האושר וההנאה ע"פ סוקרטס בציר הזמן
שאלת זמן וסדר חיבורם של הדיאלוגים השונים
ביבליוגרפיה