פינסקר (1821-1891) היה משכיל מתבולל אשר הפך לציוני בעקבות הפוגרומים והאנטישמיות הרשמית ברוסיה . פינסקר היה בעל נפש פיוטית , בעל שפה מליצית, מלא רגש, סוער, קובל ומוכיח מאידך . אישיותו באה לידי ביטוי בולט בחיבורו "אוטואמנציפציה".
העבודה הנוכחית עוסקת בדמותו של פינסקר, תולדות חייו, חיבורו אוטואמנציפציה והביקורת שהוטחה בפינסקר בעקבות חיבור זה. שאלת המחקר תבחן מה הייתה תרומתו של פינסקר לחיבת ציון וכיצד התקבלה החוברת "אוטואמנציפציה" בציבור היהודי?
חיבורו "אוטואמנציפציה" אשר הציג תמונה קודרת, פסימית אודות מצב היהודים בגולה, העלה ביקורת רבה כלפיו ואכן חיבורו שזור בביטויים קשים אודות העם היהודי , "כאומה שמתה מכבר.
מטרתו של פינסקר בחיבורו הייתה להוביל לטריטוריה : "…תעודתו הראשונה תהיה לבקש ולמצוא כברת-אדמה מתאימה למטרותינו, שתהא, עד כמה שאפשר, כולה במקום אחד וכל חלקיה מחוברים יחדו… עלינו לאחוז בכל האמצעים שברא הרוח האנושי, למען לא יהיה המפעל הקדוש של תחיה לאומית מסור בידי המקרה העִוֵר.".
העבודה הנוכחית עוסקת בדמותו של פינסקר, תולדות חייו, חיבורו אוטואמנציפציה והביקורת שהוטחה בפינסקר בעקבות חיבור זה. שאלת המחקר בוחנת מה הייתה תרומתו של פינסקר לחיבת ציון וכיצד התקבלה החוברת "אוטואמנציפציה" בציבור היהודי? הבדיקה נערכה באמצעות סקירת מאמרים אקדמיים מבוקרים וספרות רלוונטית.
ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי היהודים אינם אומה חיה ולכן זרים הם בכל מקום. עוד נאמר כי שווּי מעמדם של היהודים במובן האזרחי והמדיני אינו מספיק להרים כבודם בעיני העמים. מכאן פינסקר הציע כי התרופה הנכונה והיחידה היא – יצירתה של אומה יהודית, של עם שרוי על אדמתו על ידי רכישת ארץ מיוחדת להם. לטענתו השעה הזאת היא שעת הכושר מאין כמוה להגשמת ההצעה המבוארת. לשם כך יש לפעול במסגרת תנועת חיבת ציון , לצורך התיישבות יהודים בארץ ישראל או בטריטוריה אחרת ולגייס הממון הדרוש להוצאת הדבר אל הפועל.
מבוא
מצב יהודי רוסיה בסוף המאה ה-19, הסופות בנגב והשלכותיהן
פינסקר – רקע כללי
חיבת ציון
אוטואמנציפציה
הביקורת כלפי פינסקר
סיכום
ביבליוגרפיה