עם עלייתם של יוצאי חבר המדינות לישראל, הצריכה התרבותית היוותה את אחד הנושאים שבהם חלה ירידה באיכות חייהם. מצב זה נוצר עקב קשיים כלכליים, חברתיים , קשיי שפה אשר מנעו מעולי חבר המדינות לצרוך את הפעילויות שצרכו בארץ מוצאם.

סקירת ספרות זו עניינה  בדפוסי תרבות הפנאי של יוצאי חבר העמים והקשרם למידת זהותם כיהודים ומאפייני צריכת הפנאי של קבוצות שונות בישראל .

אחד הקשיים העיקריים בצריכת פעילות פנאי הייתה, כאמור לעייל קשיי שפה. לאור קשיים אלו, העלייה ההמונית הרוסית יצרה מסגרת עצמאית בתוך התרבות הישראלית.

אוטונומיה זו פיתחה לעצמה מערכת תרבותית נפרדת ועצמאית במקביל לתרבות הישראלית שכללה: ערוץ טלוויזיה, עיתונות, מערכי סיוע בשפה הרוסית תרבות פנאי ועוד. הקמת מערכת תרבותית –רוסית עצמאית, דחקה את התרבות הישראלית, את היהדות ומאפייניה לקרן זווית.

עם עלייתם של יוצאי חבר המדינות לישראל, הצריכה התרבותית היוותה את אחד הנושאים שבהם חלה ירידה באיכות חייהם. מצב זו נוצר עקב קשיים כלכליים, חברתיים , קשיי שפה אשר מנעו מעולי חבר המדינות לצרוך את הפעילויות שצרכו בארץ מוצאם.

שיטת המחקר המוצעת : שיטה כמותית בה יופצו שאלונים בקרב נבדקים מחבר המדינות. השאלון יבחן את דפוסי תרבות הפנאי שלהם וכן את מידת זהותם לדת היהודית.