אמצעי תקשורת ההמונים משפיעים על החברה בכך שהם מנסחים את הנושאים שהציבור נדרש להתייחס אליהם. לפיכך ניתן לומר כי העיתונות מצליחה כל זמן נתון להכתיב למנהיגים הכרעות וסוגיות.
מטרת מחקר זה הנה לבחון האם דפוסי הסיקור התקשורתי של מדניות הבריאות הישראלית כלפי מבקשי מקלט הנו עוין בעיתונים הארץ, ידיעות ומעריב ?
בעשורים האחרונים, מדינת ישראל הפכה ליעד למהגרי עבודה, פליטים, מבקשי מקלט וקורבנות סחר בבני אדם, כחלק ממגמת העלייה של תחומים אלו בעולם.
פליטים או מבקשי מקלט הם בני אדם הנמצאים בארץ שאינה ארץ האזרחות שלהם ובשל פחד מבוסס להיות נרדפים מטעמי גזע, דת, אזרחות, השתייכות לקבוצה חברתית מסוימת וכו, מצויים בסכנה ובמצב של חוסר אזרחות.
אמצעי תקשורת ההמונים מכתיבים לפוליטיקאים רק את התחומים הכללים, אך לא מנחים אותם לדון בנושאים ספציפיים. שכן, אמצעי התקשורת בעצם פרסום הכתבה מאלצים את הגורמים הנוגעים בממסד להתייחס לנושא ואף לשנות מן המצב הקיים המדווח בכתבה.
מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון האם דפוסי הסיקור התקשורתי של מדניות הבריאות הישראלית כלפי מבקשי מקלט הנו עוין בעיתונים הארץ, ידיעות ומעריב ?
בדיקת דפוסי הסיקור התקשורתי של מדניות הבריאות הישראלית כלפי מבקשי מקלט נערכה בשלושת העיתונים: "הארץ", מעריב (NRG) וידיעות אחרונות (YNET). אוכלוסיית המחקר מהווה את כלל הכתבות שהתפרסמו בשלושת העיתונים ברשת האינטרנט ובאמצעות קטגוריות ניתוח, נבחנו ונותחו הכתבות ניתוח תוכן איכותני.
ממצאי העבודה העלו בין היתר כי סיקור מבקשי המקלט בסוגיית בריאותיות כולל עמדה עוינת ומבקרת המגנה באופן בוטה את התנהלות הממסד הישראלי. סיקור העמדה העוינת, הציגה כתבות אשר כללו דיון במעמד הבריאותי של מבקשי המקלט, עובדת היותם משוללי זכויות, אפלייתם מבחינה בריאותית, סיכון חייהם וכן היותם גורם למחלות מדבקות.
מבוא ומטרת המחקר
1. סקירה תיאורטית ומחקרית
1.1 מעמד מבקשי המקלט בישראל
1.2 פעולות רל"א (רופאים לזכויות אדם)
1.3 מרפאת הפליטים
1.4 ארגון אס"ף
1.5 השפעתם של אמצעי תקשורת ההמונים על סדר היום
2. מתודולוגיה ושיטת המחקר
2.1 שאלת המחקר והשערות המחקר
2.2 שיטות המחקר
2.2.1 ניתוח תוכן
2.2.1.1 אוכלוסיית המחקר + יחידת החקירה
2.2.1.2 תקופת המחקר
2.2.2 ניתוח תוכן איכותני
3. ממצאים ודיון
4. סיכום ומסקנות
5. מקורות
6. נספחים