במדינת ישראל לא קיימת מערכת חוקים המסדירה את מעמדם של פליטים ומבקשי מקלט, אם כי מדינת ישראל חתומה על אמנות והכרזות הכוללות סעיפים הנוגעים לסוגיית הפליטים

סקירת ספרות הבוחנת האם דפוסי הסיקור התקשורתי של מדניות הבריאות הישראלית כלפי מבקשי מקלט הנו עוין בעיתונים הארץ, ידיעות ומעריב ?

מדינת ישראל חתומה על אמנות והכרזת הכוללות סעיפים הנוגעים לסוגיית הפליטים, כשאר בשנת 1948 אימץ האו"ם את ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם  וישראל אישרה את נוסח ההכרזה ובכלל זה את סעיף י"ד בהכרזה הקובע כי "כל אדם זכאי לבקש ולמצוא בארצות אחרות מקלט מרדיפות".

בהתאם לאמנת הפליטים, המדינות שהפליט מגיע אליהן אחראיות להגן עליו, כאשר הגנה זו כוללת, הגנה על חיו והגנה על  הזכויות המגיעות לו, כמו – חופש דת, זכות לעבודה, זכות לחינוך, חופש תנועה ונגישות לתעודות מעבר. הגנה זו כוללת את האפשרות לקבל מעמד של אזרחים במדינה המארחת לאחר עמידה בתנאים ספציפיים

כניסתם של מהגרי עבודה, פליטים ומבקשי מקלט  המאפיינים את העולם הגלובלי גרמו לממשלות וחברות להתמודד עם מתן מענה הולם לצרכי הבריאות של מהגרי עבודה, כאשר בישראל התפיסה האתנית- לאומית עדיין דומיננטית בהתפתחות של שירותי בריאות לעובדים זרים ואחרים

עמותת רופאים לזכויות אדם משתפת פעולה עם עמותות שונות בישראל, ארגוני זכויות אדם וארגוני בריאות בשטחים ובעולם, וכן עם הקליניקות המשפטיות באוניברסיטת תל אביב, בהתבסס על סולידריות ומחויבות הדדית לאי-אלימות, צדק חברתי וכיבוד זכויות האדם.

מחקרים רבים שבדקו את הקשר בין סדר היום התקשורתי לבין סדר היום הציבורי, מצאו כי סדר היום התקשורתי קובע את סדר היום הציבורי, לא להיפך.

עם זאת לא מספיק להבין שהתקשורת מעצבת את סדר היום ומעלה נושאים לדיון, לכן זאת הנקודה שבה מגיעים עקרונותיה של תאורית ההגמוניה שבאים להשלים את התמונה ומסבירים מה הגורם המשפיע על הבחירה של הנושאים המועלים לסדר היום וכיצד הם עושים זאת.