בסרט "אור" (2004) קיימת התייחסות לאישה המזרחית כאובייקט מיני, לכניעותה של האישה המזרחית. הסרט מתאר את סיפורה של הזונה המזרחית. הסרט מתאר מספר ימים בשגרת חייהן של רותי (רונית אלקבץ), זונה מזרחית, ובתה אור (דנה איבגי).

עבודה זו עוסקת בנושא דמות האישה המזרחית בקולנוע הישראלי במהלך העשורים האחרונים.

דימויה של האישה המזרחית בשנות ה-70-80 הנו כאל אובייקט מיני בעיקר, האישה הנה מטרה לאלימות מינית כאשר הכניעות של האישה המזרחית וחוסר האונים שלה אל מול הגבר המזרחי ניכרת בסרטים. הסרטים מציגים את האישה בלבוש מינימלי המרמז למיניות וארוטיקה, מציג אותה כזונה, כמושא לתשוקה מינית, כפתיינית וכי דימויה סובב סביב מיניותה. הגבר המזרחי מוצג כשליט בלעדי על האישה המזרחית ובכלל זה אדון לגופה. על כן, רשאי הוא גם לאנוס אותה. האכזריות המופנית כלפי האישה המזרחית, שוב מעלה את נחיתותה, חולשתה, וחוסר יכולתה לצאת ממעל הדיכוי. ניתן גם להבחין בנחיתותה אל מול החברה האשכנזית, הנשים האשכנזיות, הזוכות למעמד גבוה יותר, כלומר הפערים מודגשים בסרטי שנות-70 וה-80 ומיצגים מעבר לנחיתות האישה המזרחית, את נחיתות החברה המזרחית הנתפסת כפרימיטיבית, אכזרית ולא מוסרית.

בעבודה זו נבדק האם חלו שינויים בייצוגן של הנשים המזרחיות בקולנוע הישראלי בשני העשורים האחרונים.

במסגרת המחקר הנוכחי בוצע ניתוח תוכן איכותני על מנת לבדוק את ייצוג הנשים המזרחיות בקולנוע העלילתי הישראלי.

הספרות מלמדת כי השינוי המרכזי בתפיסה וייצוג הנשים המזרחיות מתרחש בעקבות תהליכים שונים בחברה הישראלית, כמו התגברות מגמות פמיניסטיות ככלל, ופמיניזם מזרחי בפרט.