דמותו של יוסף בן מתתיהו (להלן: יב"מ) מהלכת עד היום קסם על חוקרים ואנשים המתעניינים בהיסטוריה היהודית. ספריו הפכו לנכסי צאן ברזל הן של היהדות והן של הנצרות והם היו במשך למעלה מ-1500 שנה רבי-מכר. התקופה בה חי והתיעוד של האירועים הדרמטיים שהתרחשו באותן שנים – מעוררת עניין רב גם היום ונושא זה הינו בלתי מתכלה למחקר ועיון.

השאלה היא האם ב"חיי יוסף" מציג המחבר את עצמו באופן אחר מאשר ביתר כתביו.

תיאוריו המפורטים של תקופה הרת גורל לעם ישראל הם ייחודיים ובלעדיים, שכן כמעט ולא נשארו בידינו תיאורים היסטוריוסופיים חלופיים. עם זאת, יש להתייחס לכתיבתו כמצג סובייקטיבי, מגמתי ולעתים אפולוגטי ולא כאל תיאור עובדות אובייקטיבי. אף על פי כן, ערכו של המפעל המונומנטאלי אינו יסולא בפז והוא שופך אור על מאורעות התקופה.

ואולם על כל אלה מרחפת השאלה: האם היה לוחם ופטריוט יהודי או היה בוגד? האם נצרב בזיכרון ההיסטורי כיוסף בן מתתיהו או כפלבסיוס יוספוס?

מחקר זה בוחן מהי דמותו של יב"מ כפי שמשתקפת בספרו "חיי יוסף"? מה היו מטרותיו בחיבור ספר זה?

הבדיקה נערכה באמצעות סקירת מאמרים אקדמיים מבוקרים וספרות רלוונטית.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי
חיבוריו של יב"מ ובהם "חיי יוסף" נשתמרו במרוצת מאות בשנים בידי נזירים נוצריים, כאשר מגמתם הייתה להוקיע את היהודים ולדחקם כיהדות שאבד עליה הכלח. תיאוריו של יב"מ שירתו אותם בכך שהם גוללו את החורבן, שריפת המקדש וקריסת עצמאות ישראל בארצן בשל חטאי ישראל וקיצוניותם של הקנאים שהביאו את המפלה. ספריו שימשו להם הוכחה בפני המאמינים הנוצרים כי היהודים חטאו ולכן הפר האל את בריתו איתם והעביר את בריתו לנוצרים, עם בואו של בן האל – המשיח.

במקורות היהודיים של תקופת בית שני הוא אינו נזכר לא במשנה ולא בתלמוד, לא בברייתות ואף לא במדרשים. מכאן שחיבורי יב"מ הוצגו בדרך כלל באופן חד צדדי ומתוך מגמה לנגח את היהודים, אך כתיבתו ברובה היא כתב סנגוריה על היהודים.