עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את נושא השבויים על פי המשפט הבינלאומי, ההגנה הניתנת במסגרת המשפט הבינלאומי-הומאניטארי. כמו כן יוצג דיון במעמד השבויים בישראל, בחקיקה ביחס לשבויים, עמדת המשפט העברי וכן מעמד השבויים במדינות מערביות אחרות.
על פי האמנות הבין-לאומיות העוסקות בדיני מלחמה נקבעו כללים ביחס להתנהגות כלפי אויב או אוכלוסייה נכבשת ובכלל זה מותר להרוג במכוון חיילים, אסור להרוג במכוון אזרחים, ועל חיילים לנקוט את כל אמצעי הזהירות שניתן כדי לא לפגוע באזרחים. כמו כן, החוק הבין-לאומי ומגילת האו"ם מכירים בזכות המוקנית למדינות להפעיל כוח כהגנה עצמית נגד מתקפה מזוינת עליהן. זכות זו חלה גם אם המתקפה מבוצעת בידי כוחות לא סדירים.
דיני המלחמה נקבעו בעיקר עבור מלחמות בין מדינות המפעילות צבאות סדירים, כאשר המשפט הבינלאומי נמנע מהתייחסות לעימותים נמוכי–עצימות דהיינו עימותים בהם צד אחד אינו צבא סדיר הכפוף לממשלה ריבונית אלא כוח גרילה או ארגון טרור או מיליציה. בשל עובדה זו הזכויות וההגנות להן זכאים שבויי מלחמה ככלל ושבויים בארגון טרור, אינם מוסדרים בחקיקה הישראלית. לאור מקרה גלעד שליט ושבויי טרור אחרים, אבחן האם נכון להסיר דיני שבויים בחקיקה הישראלית ובפרט שבויים הנחטפים על ידי ארגוני טרור.
במהלך תקופת השבי שלגלעד שליט, כלי התקשורת ביקרו את התנהלות דרג מקבל ההחלטות בנושא
למשל הכתבה להלן מציגה ביקורת נוקבת כלפי ראש הממשלה: "שום ידיעה בעיתון לא יכולה לחבל בשחרורו של גלעד יותר מההתנהלות הזחלנית של ראש הממשלה, שאחרי שנכשל עוד ניסיון רופס שלו לעשות או ליזום משהו אנושי, הוא יוצא בכותרת "אנחנו לא נעבור את הקו האדום"
כמו כן, נאמר כי: "אני בטוח שאולמרט רוצה יותר מכל להביא לשחרור גלעד ולחתום בהצלחה זו את תקופת שלטונו, לקראת שובו לזירה בעתיד, לאחר שינוקה, לדעתו, מכל חשד. אין ספק שגם ברק מתאווה להתהדר בהישג כזה, שיקפיץ אותו מעלה לקראת הבחירות. אז בבקשה, שישקיעו עכשיו את כל כוחם ומאמציהם וקשריהם במשימה הזאת. נראה אותם.
אומנם שרר מעין קונצנזוס ביחס להסדר חזרתו של גלעד שליט, אך גם חלק מהציבור והפוליטיקאים התנגד למחיר שחרור של גלעד שליט ולכל הפולמוס התקשורתי אשר נערך סביב גלעד שליט. יש אשר ראו בשחרור גלעד מחיר כבד מידי ויש אשר רואים בפולמוס התקשורתי פגיעה באינטרסים ישראליים.
התנהלות זו לאורך תקופת שוביו של גלעד שליט ועד לחזרתו מהשבי באמצעות הסכם כואב,מעלה את הצורך בהסדרת נושא השבויים בישראל.
בדיקת סוגיית שבויי המלחמה תיבחן באמצעות בחינת נושא השבויים על פי המשפט הבינלאומי, ההגנה הניתנת במסגרת המשפט הבינלאומי-הומאניטארי. כמו כן יוצג דיון במעמד השבויים בישראל, בחקיקה ביחס לשבויים, עמדת המשפט העברי וכן מעמד השבויים במדינות מערביות אחרות.
1. מבוא
2. הטיפול בשבויי מלחמה על פי המשפט הבינלאומי
3. הגנה על אזרחים על פי המשפט הבינלאומי- הומניטארי
4. מעמד השבויים בפסיקה ובחקיקה הישראלית
5. מעמד שבויים במשפט העברי
6. משפט משווה
7. סיכום
8. ביבליוגרפיה