"שבוי מלחמה" מוגדר כחבר בכוחות המזוינים של אחד הצדדים הלוחמים אשר נתפס בידי הצד היריב. הפרוטוקול מחייב טיפול הומני בשבויי מלחמה, ואוסר להענישם, אלא אם הורשעו בפשע לאחר הליך משפטי .

סקירת ספרות הבוחנת את המדיניות הישראלית להחזרת השבויים והאם ראוי להסדיר בחקיקה בארץ את נושא האזרחים והחיילים השבויים בידי ארגוני הטרור?

המשפט הבינלאומי ההומניטארי (International Humanitarian Law) עוסק בהגנה על בני אדם מפני פגעיהן של מלחמות וסכסוכים חמושים אחרים (מלחמות אזרחים, מרידות, מעשי טרור נרחבים ועוד).

הקבוצה השלישית של בני האדם הזוכים להגנה על-ידי המשפט הבינלאומי ההומניטארי, ובמיוחד אמנות ג'נבה והפרוטוקולים של 1977, הנם אזרחי אויב. זו הקבוצה הגדולה ביותר מבחינה מספרית וההגנה עליה מציבה אתגרים לא פשוטים.

מדינת ישראל מתמודדת לעיתים קרובות עם שאלת הלגיטימיות של היענות לתביעות שונות לפדיון שבויים  המעוררים שאלות ערכיות קשות במיוחד כגון האים נכון לשחרר מספר גדול של מחבלים תמורת שחרור מספר קטן של חיילים שבויים בשל הגברת הסיכון הביטחוני במדינה בעתיד והן משום ששחרור רוצחים פוגע בעקרונות יסוד של שלטון החוק?

המשפט העברי קבע כללים עקרוניים לגבי עצם מעמדה של מצוות פדיון שבויים, ולגבי המחיר שמותר לשלם עבור פדיונם. ראשית מצווה גדולה היא לפדות שבויים, ויש לתרום כספים למענה, והיא קודמת בחשיבותה לכל סוגי הצדקה השונים, מפני שהשבוי סובל מרעב, צמא וחוסר בגדים, ובנוסף לכך חייו בסכנה (ב"ב ח, ב).

בחינת נושא הטיפול בשבויי מלחמה אזרחיים במשפט המשווה לא העלתה ממצאים  בדומה למצב המשפטי בישראל (למעט המשפט העברי). כלומר נושא טיפול בשבויים הנשבים בידי ארגוני טרור אינו מוסדר בחקיקה הזרה.  בארה"ב קיימת החמרה יתרה בנושא השבויים וארגוני הטרור בעקבות התקפת הטרור ב- 11 בספטמבר 2001 .

בניגוד למשפט האמריקאי, המשפט הקנדי שינה גישתו בפסק דין תקדימי של בית המשפט העליון הקנדי, כאשר ביטל סעיפים מרכזיים מן ה-Immigration and Refugee Protection Act. חוק קנדי זה התיר מעצר מינהלי לתקופה בלתי מוגבלת של תושבי קבע קנדיים ונתינים זרים הנחשדים בביצוע, ייזום או תכנון של מעשי טרור, על פי ראיות חסויות שאינן נמסרות לעציר או לבא כוחו.