דמות האישה בחברה הישראלית באה לידי ביטוי באמצעי המדיה השונים המציגים בפנינו את המציאות בה אנו חיים, הכוללת את ההבדלים המגדריים ואת אי השוויון בין נשים וגברים המטביע את חותמו בתחומים רבים ונרחבים
עבודה זו בוחנת את הדימוי הנשי בפרסום אופנת נשים של שנות ה-2000 והאם האישה מוצגת כאובייקט מיני
האידיאולוגיה החברתית אודות דימוי האישה נוצר על ידי פרסומאים וכי אחת הדרכים להגביר את האפקטיביות של הפרסומת היא הפרובוקציה המינית ומכאן ניתן ללמוד כי הפרסום בישראל מציג את הנשים בעיקר כאובייקט מיני באופן המנציח את נחיתות האישה ואי השוויון בין המינים.
מטרתו העיקרית של מחקר זה, הייתה לבחון את השימוש במיניות ובפרובוקטיביות בפרסומות להלבשה נשית
עבודה זו תתמקד בדרך שבה מיוצגת האישה בפרסומות לאופנת נשים, ותסיק מכך על דימוי האישה ותפקידיה בתרבות הישראלית.
העבודה תכלול ניתוח תוכן של פרסומות המציגות את הנשים =דוגמניות, כאשר:
- הפרק הראשון יכלול רקע תיאורטי אשר יציג מחקרים הדנים בדימוי האישה בפרסומות.
- הפרק השני למחקר יכלול הסבר אודות שיטת המחקר והליך המחקר הנוכחי.
- הפרק השלישי יכלול את ניתוח הפרסומות
- ולבסוף, הפרק הרביעי יכלול דיון וסיכום המחקר.
הממצאים העלו כי פרסומות לאפנת נשים מתמקדות במיניות האישה ובאבריה האינטימיים ופחות בביגוד. המיניות והפרובוקציה תופסת מקום בולט וכי מרבית הדוגמניות מוצגות כמפתות וחושניות.
התפיסה של המפרסמים היא שמין מוכר ולכן המוקד הוא על גוף האישה ולא על מהות הפרסום, האישה איננה מוצגת כדמות חזקה, בטוחה ובעלת משמעות, אלא כאובייקט מיני ותו לא.
מבוא
1. רקע תאורטי
2. השיטה
3. הצגת הממצאים
4. דיון
5. סיכום
6. ביבליוגרפיה
7. נספחים - פרסומות
.