נשים, מהוות קבוצות מיעוט בחברה האנושית, כאשר הסדר החברתי המגדרי ואי השוויון בין המינים ממשיך להתקיים וחולש על תחומים נרחבים

הסקירה מתמקדת בבחינת אופן ייצוגה ודימויה של האישה, כפי שבא לידי ביטוי בתקשורת, בעת סיקור אירועי פשיעה. בין נושאי הסקירה: פשיעה באמצעי התקשורת (אופן הסיקור), דימוי נשים באמצעי התקשורת בישראל, פשיעת נשים והצגתן בתקשורת.

אירוע חדשותי הוא אירוע המסקר תופעה קיצונית או אלימה וככול שהנושא קיצוני ואלים יותר כך יזכה לסיקור נרחב יותר. אירועים טראגיים, אלימים וקיצונים כגון חטיפה, רצח, שכול וכדומה מהווים אירועים חדשותיים

חשיפת מקרי אלימות, רצח ופשע מוצגים בתקשורת בהדגשה יתרה ועל מנת להמם את הקהל, נעשה שימוש בתמונות מבעיתות ובכותרות פיקנטיות המשדרות פלצות.

דיווח תקשורתי אודות הפשיעה עולה ומגיע לשיעורים גבוהים, אחת הדרכים היעילות לטיפול בפשע היא סיקורה בתקשורת והבאתה לדיון ציבורי. התקשורת סוקרת תפיסות ציבוריות אודות שכיחות הפשע, סוגים של פשעים, תדירות, נתונים סטטיסטיים וכדומה, אך פשעי הצווארון הלבן פחות נסקרים בתקשורת, אם כי עברות מין של אנשי הצווארון הלבן נסקרות במידה רבה יותר

למרות השינויים מרחיקי הלכת שחלו בשנים האחרונות בנושא מעמד האישה וזהותה בחברה הישראלית, אי השוויון המגדרי עומד בעינו בתחומי הכלכלה, החברה והפוליטיקה, נשים עדיין נתפסות כנושאות העיקריות בנטל עבודות הבית ובגידול הילדים, נשים עדיין חשופות במידה רבה יותר מגברים לאלימות במסגרת המשפחה ולתקיפות ולהטרדות על רקע מיני, נשים נחשבות למין היפה ולמין החלש העדין, השברירי וכדומה.

נשים פחות צפויות להיות במאסר עקב פשיעה, הרבה יותר צפויות להיות במצב בו הן מבקשות את עזרת הממסד לצורך הישרדותן עקב אלימות כלפיהן. הקרימינליות של האישה מקושרת במידה רבה יותר להפיכתה לקורבן

אמצעי התקשורת מציגים את האישה כנפגעת וכחלשה. הרשויות (משטרה, בית משפט וכו') מתמקדות בצורך להגן על האישה ופחות בצורך להעניש אותה.