דיון בפערים בין מזרחים לאשכנזים מצריך התייחסות לנושא שליטה של קבוצות חזקות על קבוצות חלשות בחברה הקדומה ובחברה בתקופתנו אנו. ואכן שליטה של עם אחד על עם אחר הוגדרה כשליטה קולוניאלית והיא נקשרת בקשר הדוק לשליטה של הקבוצה האשכנזית החזקה על קבוצת המזרחים המוחלשת. חיזוק להבדלים בין מזרח למערב ניתנת במסגרת הדוקטרינה האוריינטאליסטית המוצגת להלן

סקירה זו עוסקת בהרחבה בפערים בין מזרחים ואשכנזים בישראל, סטריאוטיפים מזרחיים, דימויים מזרחיים ואשכנזיים באומנות, בספרות, ספרות ילדים ובפרסומות תוך הצגת דוגמאות רבות.

הטלוויזיה מגדירה מציאות חברתית, כאשר היא מספקת לצופים את הערכים הדומיננטיים הגלומים בסיפורים וייצוגים ואילו הפרסומות המשודרות בערוצי הטלוויזיה השונים, על פי הגישה של "הפרדיגמה הביקורתית" בונות את המציאות, בונות את הקונצנזוס ומציגות אותו כמציאות טבעית, מובנת מאליה.

צרכנים מגיבים לפרסומת באופן חיובי כאשר המסרים בפרסומת תואמים את תרבותם ולכן מפרסמים עורכים פרסומות בהתאם לתרבות והערכים של הצרכן. מכאן שהבנת הבדלים תרבותיים נשקלת לשם פרסום מצליח .דימוי המזרחי בפרסומות מוצג באופן סטריאוטיפי, תוך הדגשת מאפיינים של עממיות (בהקשרה השלילי), בורות, מיניות בוטה וטיפשות. על מנת להמחיש את טענתה היא מציגה את דמותו של השחקן זאב רווח בפרסומת לבורקסים.

מסקירת פרסומות לאורך שנים ניתן ללמוד כי הדימוי בו משתמש המפרסם על מנת למכור מוצר או שירות כלשהו חשוב לא פחות ממה שמוצע בפרסומת. הדימוי מעיד על המגמות הרווחות בציבור, ועל האמונות העיקריות והאינטרסים השולטים בציבור. סקירה של דימויים בפרסומות יכולה לחשוף את המציאות החברתית ולשקף אותה: את האופן בו הפרסומאי ראה את המציאות החברתית ואת האופן בו הוא שרטט אינטרסים ומטרות של הציבור.