עבודה זו עניינה בפערים בין מזרחים לבין אשכנזים וכיצד הם באים לידי ביטוי בספרות הילדים מאת גלילה רון פדר: "סיפורו של ציון כהן" ו"יומנו של ניר שרוני".
עבודה זו בוחנת כיצד הצגת דמותו של המזרחי בספרות הילדים –"ציון כהן" ו"וניר שרוני", משקפת את הפערים בין מזרחים ואשכנזים בחברה הישראלית?
הגישה התאורטית ממנה אבחן את ספרות הילדים הנדונה היא אסכולת פרנקפורט הגורסת בהתאם לגישה המרקסיסטית כי קיימת אליטה שלטת וכי היא היוצרת תרבות אחידה וממוסחרת. תעשיית הבידור משרתת את האליטה השלטת באופן בו כל פרט ופרט מותאם לתפיסתה את המציאות. בצורה זו היא גורמת לקיבוע הסטטוס קוו, עוזרת לשלטון לשמר את המצב הקיים, ועל–ידי כך מונעת את המהפכה.
צוקרמן מנתח בספרו באמצעות רעיונות של אסכולת פרנקפרוט את החברה, התרבות והאמנות של המאה העשרים. לטענתו תקשורת ההמונים ובכללה תרבות הבידור יצרה אומנות המשלימה עם המציאות המוכתבת מראש. על פי צוקרמן לאחר המהפכה הצרפתית, החלה מתפתחת בהדרגה תרבות אלטרנטיבית "לכל", "להמון"- תרבות ההמונים המודרנית והחלה נצרכת על ידי קהל פרולטארי, אך במהותה היא נועדה למשוך כמה שיותר מעמדות חברתיים, לשם רווח כלכלי, כשכונתה "חרושת התרבות" שהתפשטה וגדלה לממדי ענק.
עבודה זו תתמקד בדרך הצגתה של הדמות המזרחית ודרך הצגת המאפיינים המיוחסים לה המלמדים על הפער העדתי בחברה הישראלית . העבודה כוללת ניתוח טקסטואלי (סמיוטי) של 10 ספרים כאשר 5 ספרים נלקחו מסדרת הספרים "ציון כהן" ו-5 ספרים נלקחו מסדרת הספרים "ניר שרוני". הספרים אשר נבחרו לצורך עבודה זו מציגים דמויות מזרחיות שונות המייצגות מאפיינים ודימויים שונים הרווחים אודות בני עדות המזרח אשר נחקרו רבות בספרות המקצועית.
הסקירה הספרותית נוגעת בסוגיית הצגת דמות המזרחי אשר ולפיה התקשורת בישראל מציגה את בני עדות המזרח באור שלילי, מנציחה, מחזקת ומעניקה לגיטימציה לאי השוויון ולפער העדתי.
מממצאי הבדיקה עולה כי הדמויות המזרחיות בחברה הישראלית, באומנות ובספרות הילדים חולקים גורל תקשורתי דומה הכולל לעתים סטראוטיפים בלתי הולמים ומשפילים ומכאן שהממצאים עולים בקנה אחד עם הספרות המחקרית.
שאלת המחקר
שיטת מחקר
הצגת הממצאים
דיון
סיכום
ביבליוגרפיה