החברה היהודית בישראל הנה חברה הטרוגנית. העבודה הנוכחית מתמקדת בשני קבוצות ייחודיות ונבדלות ביותר בתוך החברה הישראלית – אוכלוסיית החרדים ואוכלוסיית היהודית מחבר העמים.

עבודה זו בוחנת את יחסי החילונים והחרדים כפי שהם באים לידי ביטוי בסדרה "מרחק נגיעה" .

מערכת היחסים בין חרדים לחילונים, מציגה שתי עולמות שונים, אף שמדובר בבני דת אחת, הדת היהודית. שתי קבוצות מובחנות אלו בחברה הישראלית, מהווה שתי קבוצות מנוגדות ושונות בתכלית השינוי, עד כי לא ניתן לגשר על הפער ביניהן . השוני בין הקבוצות, מוליד באופן טבעי קונפליקט בלתי נמנע, מערכת היחסים בין חילונים לדתיים מונעת מחשש מפני הזר והשונה ומפני איום פוטנציאלי על צמצום משאבים ופגיעה בתרבות, המהווים קרקע פורייה להתפתחותן של דעות קדומות אחד כלפי השני.

מערכת יחסים טעונה זו בחברה הישראלית, הולידה סדרות והצגות, אשר ניסו להציג , מערכת יחסים בין חילונים לחרדים מנקודת מבט חילונית. מכאן שהחרדי הנתפס בעיניים חילוניות נתפס כמאיים וכמפחיד.

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון את יחסי החילונים והחרדים כפי שהם באים לידי ביטוי בסדרה "מרחק נגיעה".

הסדרה הציגה מערכת יחסים בין משפחה חרדית לבין משפחה חילונית יחידה בבני ברק. משפחה זו מעבר להיותה משפחה חילונית, גם מדובר בעלים מרוסיה. מעבר לשכנות אשר הציגה תהום בין שתי המשפחות, מערכת היחסים שצמחה בין רחלה לבין זוריק, הובילו להחרפת היחסים והתהום בין המשפחות המייצגות שתי קבוצות מובחנות בחברה הישראלית: חילונית מכאן וחרדים משם.

בדיקת מערכת היחסים בין שתי המשפחות, נבדקה באמצעות ניתוח פרקי העונה: " מרחק נגיעה", כאשר נבדקו הפרמטרים המרכיבים את מערכת היחסים : ניכור ושנאה, גזענות ומשיכה לשונה.

ממצאי הניתוח העלו בין היתר כי מערך יחסים בין תושבי השכונה החרדית ובראשן, משפחת ברמן , כלפי משפחה החילונית, משפחת מינץ, כללה ניכור , גזענות ומשיכה לשונה, כלומר שתי המשפחות מציגות רתיעה ברורה אחת כלפי השנייה, אם כי המשפחה החרדית קיצונית יותר ביחסה השלילי כלפי המשפחה החילונית. השנאה והניכור מגיעים עד לידי אלימות מילולית ופיזית וכן פגיעה ברכוש מציד המשפחה החרדית ובדרך זו מוצגת הקהילה החרדית באור שלילי ביותר.