עבודת סמינריון הדנה בתפיסת המרצה האידיאלי ודמות המרצה בעייני אנשי חינוך. במוקד הדיון עומדת דמותו של המרצה האידיאלי, הרצוי והטוב.
מחקר זה דן בתפיסת המרצה האידיאלי ודמות המרצה בעייני אנשי חינוך. במוקד הדיון עומדת דמותו של המרצה האידיאלי, הרצוי והטוב.
מדגם המחקר כלל 4 נשות חינוך וותיקות במערכת החינוך.
ממצאי המחקר העלו כי המרצה האידיאלי נדרש לעמוד בקריטריונים מחמירים רבים המתייחסים לפאן המקצועי, חינוכי, לימודי, חברתי, רגשי, ארגוני וניהולי. כמו כן, תפקידי המרצה רבים ומורכבים וכוללים ניהול תוך התייחסות לכלל הפרמטרים הניהוליים-ארגוניים, חברתיים, חינוכיים, פדגוגיים ועוד.
כיום, המרצה נדרש לעמוד בקריטריונים מחמירים יותר ובראשן הדגרה האקדמית של המרצים. עליו להיות גם משכיל, בעל ידע רחב ותכונות רבות נוספות. כמו כן, המרצה כיום נתפס כמנהלת הכיתה כארגון לכל דבר ועניין. לפיכך על המנהל להיות בעלת כישורי ניהול וארגון ולבסוף נמצא כי קיים פער בין התאוריה למעשה, כאשר האקדמיה אינה חושפת באופן מספק את המרצים העתידיים לפרקטיקה.
1. מבוא
2. סקירת ספרות
2.1 מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל – סקירה
2.2 המניעים לבחירה במקצוע – חינוך
2.3 הסיבות להתדרדרות דימויו של המורה
2.4 דימוי המורה ומקצוע ההוראה
2.5 המורה כמנהיג חינוכי
2.6 מי הוא המורה הטוב והאידיאלי ?
2.7 המורה האידיאלי
3.מערך המחקר
4. ממצאים
4.1 שיטת המחקר
4.2 שאלות המחקר
5.הצגת הממצאים
6.דיון ומסקנות
7.סיכום
8.ביבליוגרפיה