בעבר היו הגננות תלמידות מצטיינות, הן היו ציוניות ורובן הגיעו לאחר הכשרה בסמינר לגננות. מעדותן של חיותה בוסל ואחרות אנו למדים על הקמתם של הגנים הראשונים בארץ ישראל , על מלחמתם למען קיומו של הגן העברי ועל הירתמותן של גננות בתקופה היא למאבק נגד סגירתן של הגנים עקב מחסר בתקציבים אשר עבדו "על דעת עצמן ועל חשבונן…."
עבודת סמינריון זו דנה בתפיסת הגננת האידיאלית ודמות הגננת בעייני אנשי חינוך. במוקד הדיון עומדת דמותה של הגננת האידאלית, הרצויה והטובה.
גננת אידיאלית, אם כן היא גננת המטמיעה שינויים, גננת העובדת בשיתוף פעולה עם הצוות, גננת הבונה תשתית טכנולוגית למינהלה ולפדגוגיה , עושה שימוש בטכנולוגיות חדשות , מתעדכנת במחקר החינוכי, יצירתית וחדשנית, בונה קשרים עם הורים ועם הקהילה הקרובה והרחוקה.
על הגננת כמנהיגה חינוכית להיות בעל יחסיים אישיים טובים, בעל מסוגלות בעבודת צוות, סוכן של שינויים ואיש ארגון ואדמיניסטרציה. עליו להיות בעל יכולת לעבוד בהרמוניה כמו כן חשוב כי המורה יהיה גם מנהיג חינוכי בהיותו מהווה דוגמה אישית ומעביר מסרים תרבותיים חיוניים.
מחקר זה דן בתפיסת הגננת האידיאלית ודמות הגננת בעייני אנשי חינוך. במוקד הדיון עומדת דמותה של הגננת האידיאלית, הרצויה והטובה.
במסגרת העבודה הנוכחית נדונה תפקידיה ומקומה של הגננת בשנים המוקדמות של המדינה, ומיהי הגננת האידיאלית כיום. בנוסף נערכו ראיונות עם מדגם אשר כלל 4 נשות חינוך וותיקות במערכת הגנית. סוגיה זו רלוונטית לאור העובדה כי הספרות המקצועית חסרה במחקרים אודות דמותה של הגננת האידיאלית בעידן הנוכחי.
ממצאי המחקר העלו כי הגננת האידיאלית נדרשת לעמוד בקריטריונים מחמירים רבים המתייחסים לפאן המקצועי, חינוכי, לימודי, חברתי, רגשי, ארגוני וניהולי. כמו כן, תפקידי הגננת רבים ומורכבים וכוללים ניהול גן תוך התייחסות לכלל הפרמטרים הניהוליים-ארגוניים , חברתיים, חינוכיים, פדגוגיים עוד.
1. מבוא
2. סקירת ספרות
2.1 תפקידיה ומקומה של הגננת בשנים המוקדמות של המדינה.
2.2 המניעים לבחירה במקצוע-חינוך
2.3 המורה כמנהיגה חינוכית
2.4 מי הוא המורה הטוב והאידאלי?
2.5 הגננת האידאלית
3.מערך המחקר
4. ממצאים
4.1 שיטת המחקר
4.2 שאלות המחקר
5.הצגת הממצאים
6.דיון ומסקנות
7.סיכום
8.ביבליוגרפיה
9.ראיון