אחת הדרכים להתמודדות עם הקונפליקט בין ערבים ליהודים הם מפגשים בין ערבים ליהודים. . הגישה הרווחת היא שבאמצעות מפגשים אלו ניתן להפחית סטריאוטיפים ודעות קדומות , כאשר שומרים על מספר תנאים בסיסיים, כמו : אווירה של שיתוף, תמיכה מוסרית, סטאטוס שווה ועוד.

סקירת ספרות אשר עניינה בבחינת את נושא הדיאלוג בין ערבים ליהודים.

נקודת המפנה ביחסי  ערבים יהודים , הייתה עם בואם של חלוצי העלייה השנייה לארץ ישראל. הם הגיעו חדורים בלהט מהפכני בהשראת הציונות ומטרתם הייתה הקמת חברה יהודית נפרדת במדינת ישראל.

אחת האסטרטגיות לניהול קונפליקט ביעילות היא שימוש "במערכת האפקטיבית". "מערכת אפקטיבית " הינה מערכת המעמידה את האינטרסים של שני הצדדים בראש סדר העדיפויות, כלומר, יש לברר מהם הצרכים של כל צד ולנסות לענות עליהם בצורה המרבית.

מחקרים אודות מפגשים אלו העלו כי  קיימת השתתפות שווה של משתתפים יהודים וערבים. כמו כן, נמצא כי לאחר מפגשים אלו ההזדהות הלאומית של הערים גוברת. המפגשים משפיעים על הבניית זהותם של כלל המשתתפים וכן הופכים להיות מודעים יותר למקום השונה של יהודים וערבים בסיטואציות שונות.

שטיינברג חילקה את הדיאלוגים על פי סוגי שיח הכוללים : שיח אתנוצנטרי, בו כל צד מדבר אל עצמו השיח הופך לשיח של "חירשים", התקפה הכולל האשמות הדדיות, פתיחת חלון בו כל צד מביע רגשות ומנסה לשתף את הצד האחר בחווייתו, הכרה בשוני, דיון אינטלקטואלי הכלת השוני בו המשתתפים  מדברים בפתיחות על מחשבותיהם, מביעים רגשות , מקשיבים ומגיבים זה לזה באופן לא שיפוטי  ורגע דיאלוג, כלומר רגע של הבנה רגשית וקוגניטיבית הכולל השתתפות בחוותיו של האחר מבלי לאבד את העצמי.