הפסיכיאטר והפילוסוף יעקב לוי מורנו יצר ופיתח את הפסיכודרמה בתחילת המאה הקודמת, אך הדרמה עצמה קיימת זה מאות שנים, ובמשך דורות היוותה אמצעי עבור קהל הצופים והשומעים לחוות את עכבותיהם ורגשותיהם המודחקים.

מטרת המחקר היא לבחון האם מתקיים וכיצד מתקיים דיאלוג בטיפול פסיכודרמטי, תרפיה בדרמה וכיצד הדיאלוג יבוא לידי ביטוי בגן

"חינוך דיאלוגי" הינו חינוך אחר, המאפשר למידה חווייתית חברתית חופשית ומשחררת, במגמה למנוע דיכוי ושעתוק. וכן, חינוך ביקורתי או החינוך המשחרר, יוצר את קריאת המציאות הביקורתית. הוא ממקד ומחדד עבורנו את המציאות, חושף מציאות באופן ביקורתי ולצד החשיפה קיים החלום על ארגון מחדש של החברה באופן שוויוני וצודק יותר. חינוך משחרר עוזר ללומדים למצוא הקשרים חברתיים ולפעול בתוכם ליצירת חברה אחרת שיש בה פחות אפליה ופחות התעמרות בחלשים. התהליך הינו דיאלוגי כאשר הוא דורש לחלוק זאת עם בני אדם אחרים למענם כמו למעננו .

במסגרת יריעה זו העבודה עוסקת בדיאלוג ובדרמה תרפיה וביטויים בגן הילדים באמצעות חלוקה לפרקים הבאים:
פרק ראשון עוסק בגישות בחינוך הדיאלוגי. בפרק זה מוצגות גישות שונות לחינוך הדיאלוגי ומאפייניו.

פרק שני דן בטיפול בדרמה , מאפייניו, דרמטי ביטויו בגן הילדים, תפקיד המטפל ויחסי ודיאלוג מטופל- מטפל בטיפול בדרמה.

פרק שלישי מתמקד בסקירת הדיאלוג האכפתי וטיפול בדרמה בגן.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי
ארגון הסביבה בגן קובע את מרכיבי המשחק הסוציו דרמטי, הדיאלוג שנוצר ואת תכניו. פינות שונות המצוידות בציוד מתאים, מעודדות משחק ודיאלוג. אריקסון ראה במשחק הדרמטי כלי חשוב שבעזרתו מעלים ילדים חוויות רגשיות חשובות מחייהם. הילד משחזר מצבים מפחידים, מכאיבים ומביכים, שאתם הוא מתקשה להתמודד במציאות היום יומית שלו ונותן להם ביטוי חלופי, מעובד ומעודן יותר במשחק.

תוכן המשחקים עלול להשתנות במהירות ועשוי להיות שינוי גם באביזרי המשחק. תוכנם ומורכבותם של המשחקים תלויים ברמת ההתפתחות ואוצר הידיעות של הילד, ככל שרמתו גבוהה יותר ואוצר ידיעותיו רחב יותר כן יהיה תוכן המשחק מורכב ועשיר יותר.