בתקופת השלטון העותמאני עכו מילאה תפקיד חשוב באזור , בעיקר לקראת סוף המאה ה -18 התעוררה עכו תחת שלטונו של דהאר אל-עומר, השליט הערבי של הגליל.

העבודה הנוכחית בוחנת את תפקידו ושלטונו של דהאר אל-עמר בעכו.

עכו היא עיר באזור החוף הצפוני של מחוז הצפון. העיר תופסת מקום חשוב, שכן היא שוכנת על חוף הים התיכון, ומקשרת באופן מסורתי את נתיבי המים ואת הפעילות המסחרית עם הלבנט. בעכו גם אחד הנמלים הטבעיים הנדירים ביותר בחוף ארץ ישראל. מיקום זה סייע לה להפוך לאחת הערים העתיקות בעולם, המאוכלסות ברציפות מאז תקופת הברונזה התיכונה לפני כ -4000 שנה. עכו היא עיר מעורבת, הכוללת יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים ובהאים.

דהאר בנה מחדש את ביצורי עכו, תוך שימוש בחומרים מן החורבות מימי הביניים. הוא מת מחוץ לחומות עכו במהלך מתקפה נגדו על ידי המדינה העותומנית בשנת 1775.

דאהר אל-עומר אל-זידאני (1690-1775) היה ללא ספק המנהיג הפרובינציאלי הידוע ביותר במחוזות הסורים של האימפריה העותומאנית . הוא למעשה הקים משטר אוטונומי בצפון הארץ.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי מותו של זאהר אל-עומר ב -22 באוגוסט 1775 הביא לקץ המדינה האוטונומית של בני הזאדינה ועליונותם על כמעט כל פלסטין ודרום לבנון עד סוריה. עם זאת, משפחתו המשיכה לחיות בצפון, תחת השם אל-זוואהיר. גם כיום, אנשים בולטים רבים בסוריה ובפלסטין מתגאים בכך שהם צאצאיו של זאהר אל-עומר. הפלסטינים רואים בו גיבור לאומי שנלחם בסמכות העותמאנית למען טובת עמו. דהאר אל עמר הצליח להשיג הישג משמעותי בעכו ובצפון כולו. הוא התעלה על בני זמנו, קודמיו ויורשיו בדרום סוריה העותמאנית.