תהליך הגלובליזציה העובר על הכלכלה העולמית, וביתר שאת על הכלכלה והחברה והמדינה בעידן הנוכחי נותן את אותותיו בכל חיי המסחר והכלכלה. התפתחויות אלו אשר הביאו לשיפור לאין ערוך באמצעי ההובלה והתקשורת בין מדינות, ולעלייה חדה בניידות של המשאבים הכלכליים, החל בסחורות, שירותים והון, וכלה בטכנולוגיה וכוח אדם.

עבודת סמינריון זו בוחנת כיצד מחלישה הגלובליזציה את המדיניות הכלכלית של המדינה? אף כי ישנם חוקרים הטוענים אחרת, העבודה תתמקד בהיבטים המחלישים/מגבילים את המדיניות הכלכלית של המדינה.

אמצעי התקשורת האלקטרוניים, ובראשם רשת האינטרנט, מגמדים בהדרגתיות את משמעותם של גבולות בין-מדינתיים, מגבירים את התלות ההדדית בין כלכלות לאומיות, ומובילים אט אט לקראת חזון "הכפר הגלובלי".

לטענת רוזנברג גלובליזציה הנה תהליך משחית עולם וכי הפיכתו של העולם ל"כפר גלובלי" אחד טומנת בחובה סכנות חמורות למדינות חלשות ומשחיתה את החברות החזקות.

העבודה הנוכחית תנסה לבחון כיצד מחלישה הגלובליזציה את המדיניות הכלכלית של המדינה? אף כי ישנם חוקרים הטוענים אחרת, העבודה תתמקד בהיבטים המחלישים/מגבילים את המדיניות הכלכלית של המדינה.

לצורך בחינת הסוגיה ובדיקת שאלת המחקר תחולק העבודה הנוכחית לשני חלקים עיקריים:

1. חלק ראשון יציג את האתגרים שיוצרת הגלובליזציה בתחום ניידות ההון ובכלל זה מצויים התאגידים, בעלי ההון והסכמי סחר חופשי.
2. חלק שני יציג את השלכות הקפיטליזם הדורסני בעקבות ניידות ההון כגון המשבר בתחום התעסוקה, המיסוי והשלכותיו על ערעור כוחה של מדינת הרווחה וחיזוק ארגונים א-מדינתיים, העברת מפעלים וההשלכות על העובדים בארצות מפותחות ומיקור חוץ.

חשיבותו של הדיון הנוכחי הנו בהצגת ההיבטים השליליים של הגלובליזציה ובצורך בתיקון/שינוי או מזעור מגמות של קפיטליזם דורסני והשלכותיו ההרסניות.