מוסד הנישואין שנתפס עד לא מזמן כמערכת שפועלת יחדיו לאורך זמן משנה את מהותו עם השנים וה"לנצח" מקבל משמעות שונה לגמרי. ההוכחה לכך משתקפת במספר מקרי הגירושין הנמצא בעלייה בפתחה של המאה ה-21

סקירת ספרות זו בוחנת את נושא הגירושין טראומה , חרדה והתמודדות.

ישראל אומנם, מאופיינת כחברה מודרנית — פוליטית, חברתית וכלכלית, ובו בזמן גם כחברה משפחתית. כמו רוב המדינות המתועשות, גם בישראל אנו עדים לשינויים דמוגרפיים בכול הקשור לתחומי המשפחה, אולם שינויים אלו מתרחשים מאוחר יותר מאשר בשאר המדינות המפותחות.

טראומה היא מילה שמקורה ביוונית ופירושה "פצע". הפצע קיים בנפשו של האדם המונע ממנו תפקוד תקין בחברה. הפרעה פוסט טראומטית כשמה כן היא מתארת את המתרחש בנפשו של אדם לאחר שנחשף לטראומה. מלבד אירועים חיצוניים הנקבעים כטראומטיים על פי מדדים אובייקטיביים ישנם אירועים רבים נוספים אשר מימד הטראומטיזציה שלהם הוא סובייקטיבי ועוצמתה נקבעת על ידי האדם עצמו.

הפרעות חרדה הן הסוג הנפוץ ביותר של בעיות  נפשיות הפוגעות במבוגרים וילדים. חרדה פוגעת במגוון רב של אוכלוסיות, כולל אוכלוסיות בריאות ונורמטיביות, זו אולי הבעיה הנפשית הנפוצה יותר בקרב אוכלוסיה בריאה ומתפקדת. מובן שאנשים הסובלים מבעיות נפשיות נוספות עלולים לפתח גם הפרעות חרדה במקביל.

התמודדות מוגדרת כמנגנון המתווך בין הלחץ לתוצאות ההסתגלות אליו. דרכי ההתמודדות של האדם עם מצב הלחץ הן בעלות השפעה על תחושת הרווחה הפיזית, הפסיכולוגית והחברתית, שכן הן משפיעות על חווית הלחץ ועל ההסתגלות. אמצעי ההתמודדות מופעלים במטרה להחזיר את שיווי המשקל שהופר, עקב היעדר איזון בין דרישות הסביבה ויכולת התגובה של האדם.

מעבר לדפוסי ההתמודדות שהוצגו עד כה קיים דפוס נוסף והוא התמודדות של חיפוש תמיכה. דפוס זה מתמודד על ידי חיפוש אקטיבי אחר תמיכה חברתית, הן ברמה של עזרה מעשית והתנהגותית, והן ברמה אינפורמטיבית והן ברמה של סיוע רגשי.