הטיפול בהבאת העובדים התאים לחקלאות היה תחילה בידי גורמים פרטיים, שפעלו כחברות כוח אדם בהמשך הטיפול הועבר לידי תנועת המושבים האחראית להבאת עובדים תאים לכל מגזרי החקלאות. עבודה זו עניינה בגיוס וקליטת מהגרי עבודה בתחום החקלאות במגזר הכפרי בצפון.

הטיפול בעובדים התאים נחלק בין "חברות הליווי" השונות אשר מפקחות מטעם תנועת המושבים על תנאי המחייה  והעבודה של העובדים התאים ומטפלים בכל הבעיות המתעוררות בקליטתם – בעיות בריאות, סכסוכים עם המעסיק , תאונות, פלילים, בקשות העברה מישוב למשנהו וכו'.  המערכת המוסדית –  ארגונית שבה נתון העובד התאי באה לשרת את האינטרסים של החקלאים וכן אמורה לשמור על זכויות העובד הזר.

לצורך הסדרת מעמד העובדים התאים בישראל, בישראל קיים חוק מהגרי עבודה, התשנ"א- 1991 ולפיו על המעסיק מוטלות חובות מיוחדות כלפי העובד הזר וכלפי רשויות המדינה, אך בפועל זכויות אלו לא נאכפות.

ניתוח ראיונות המעסיקים הציג את תפיסתם וחוויותיהם בהעסקת מהגרי עבודה. ראשית המעסיקים תופסים את הליך הקליטה של העובדים התאים כהליך ביוקרתי מוסדר ורואים בחשיבות ונחיצות הליווי של העובדים התאים בעבודתם החקלאית. המרואיינים תופסים את הליך הקליטה כיעיל ומחייב לצורך הגברת יעילות העובד , לצורך קבלת תנאי עבודה נאותים.