ההכלה הנה תהליך המחייב ארגון מחדש של בית הספר במטרה להפוך אותו למגיב לצורכי כלל הלומדים שבו.  ההכלה החינוכית נתפסת גם כחלק ממהלך חברתי מקיף יותר, ובתורו הוא תורם ונתרם באמצעות תהליך מתפתח ומתמשך.

סקירת הספרות הנוכחית עוסקת בגורמים הקשורים עם הזדמנויות להכלה חברתית בקרב ילדים אוטיסטים במערכת החינוך הבית ספרית.

המושג של הדרה חברתית נולד לראשונה בשנות החמישים ומאז, חוקרי המדיניות החברתית השתמשו בתאוריית ההדרה החברתית ככלי ניתוח מדיניות לבחינת בעיות חברתיות שונות. כמו כן, חוקרים השתמשו במושג של הדרה חברתית כדי לזהות חסרונות אוכלוסיות חלשות, כולל אנשים עם מוגבלות. אנשים עם מוגבלויות חווים הדרה חברתית, בבחינה תעסוקתית ולימודית.

“הכלה” היא חלק ממימוש יעד ה"חינוך לכול". ההקשר הפיזי של המושג הכלה, עיקרו פינוי מקום במטרה לאפשר לגוף אחר, נוסף להצטרף לקיים והשני שיתוף. ראיית ההכלה החינוכית וגם החברתית ומחייבת חשיבה , התמודדות, פעולה כלומר, מכירים בקיומה, לומדים אותה, בודקים אפשרויות לקיום משותף ומנסים “להתיידד אתה” כלומר להפוך אותה לחלק מן השלם (קהילה, בית ספר, כיתה). החינוך המכיל מחויב הן לנורמות החברתיות והן לערכים שהחינוך מוקיר ומעוניין להוביל ולקדם.

מורים רבים מדווחים על הקושי להתמודד עם בעיות התנהגות של תלמידים, ובפרט של בעלי לקויות או מוגבלויות. קשיים אלו הם הגורם העיקרי המדווח בספרות, להתנגדות של מורים לשילוב. קיימות תפיסות שונות של מורים באשר למידת אחריותם להתמודד עם בעיות התנהגות של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים. מורה המייחס בעיית משמעת לגורמים פנימיים הקשורים בתהליך ההוראה, יהיה בעל השפעה חינוכית גדולה ואפקטיבית יותר בטיפול הבעיה.

העמדות כלפי האוטיזם מגוונות שכן רבים לא מבינים מהו אוטיזם ולמשל טועים לחשוב כי מדובר בפיגור רגיל, או באנשים שכלל אינם מתקשרים. חשוב להבין כי מדובר בסוגים שונים ודרגות חומרה שונות ולהביא את העמדות השגויות והנכונות על מנת להבין את האוטיסט באופן נכון ולא מוטעה.