עבודת סמינריון העוסקת בהיבטים בטחונים וכלכליים של גדר ההפרדה.
גדר ההפרדה המהווה גבול בטחוני החוצץ בין התושבים הפלסטינים ביהודה ושומרון לבין מרכזי אוכלוסייה ישראליים החלה בבנייתה בשנת 2002.
בשל היותה גבול בטחוני מצוידת גדר ההפרדה באמצעי חישה אלקטרוניים, באמצעי תצפית ובכלי נשק להפעלה מרחוק. כמו כן חלק מהתוואי של הגדר כולל חומת בטון גבוהה בתוך השכונות הפלסטיניות של ירושלים , מערב קלקיליה וטול כרם.
מטרתה הרשמית לשמה נבנית גדר ההפרדה היא מניעת כניסתם של מחבלים ומפגעים לשטחה של מדינת ישראל. בנוסף היא נועדה לעצור או להפחית הגירה בלתי חוקית של פלסטינים לישראל ולהקטין במידת מה את תופעת גניבות הרכב של הפלסטינים.
גדר ההפרדה נמצאת כיום בשלבי בנייה אם כי התוואי הסופי של איננו ברור וזאת מאחר וקיימים מחלוקות פוליטיות בציבור הישראלי, קיים לחץ בינלאומי על ישראל וכן הצד הערבי דורש כי הגדר תמוקם על הקו הירוק ולא תעבור דרך השטחים. עמדתה של מדינת ישראל בנושא זה היא כי אף שבניית הגדר גולת משטחיהם של הפלסטינים היא משרתת מטרה חשובה יותר והיא הצלת נפשות ולכן אין הגדר פועל יוצא של הסכמה על גבול מדיני בינלאומי. על פי עמדת משרד הביטחון: "התוואי נקבע על סמך שיקולים ביטחוניים אסטרטגיים. בעתיד, לכשיקבעו הסדרי קבע עם הרשות הפלסטינית יקבע הגבול ואם יהיה צורך ישונה תוואי הגדר".
גדר ההפרדה מובילה אפוא היא בהיותה עוברת בתוך ישובים פלסטיניים כאשר כל יציאה מישובים אלו מחייבת אישור מהשלטון הישראלי וכן נוצר מצב בו התושבים מופרדים ממקורות פרנסתם, מבית חולים ומבתי הספר שלהם. תושבים פלסטינים רבים עתרו לבג"ץ עקב בעיות אלו והצליחו לעכב את בנייתה של הגדר.
רעיון גדר ההפרדה הובל בתחילה באמצעות מיעוט בראשותו של חיים רמון, איש מפלגת העבודה כמו כן אהוד ברק וביבי נתניהו תמכו בהקמתה של גדר ההפרדה. ובהדרגה, עם החרפת המשבר הישראלי – פלסטיני וכשלון האלטרנטיבות האחרות, התעצמה התמיכה הציבורית ושכנעה מתנגדים כמו בנימין בן אליעזר , שאול מופז והרמטכ"ל משה יעלון וראש הממשלה אריאל שרון.
ממשלת שרון השנייה, החליטה על המשך הבנייה, אולם בתוואי שישאיר את הרוב המוחלט של ההתנחלויות בתוך הגדר (תוואי שדומה ביותר להצעות אהוד ברק לפלסטינאים בועידת קמפ דיויד). התוואי אמור אף להקיף את אריאל וקדומים, ולהגיע עד פאתי שכם. אולם בלחץ אמריקאי הוחלט להשאיר את בניית חלק זה לסוף, ולהותיר בינתיים "חור" בגדר.
קבלת ההחלטה בממשלת ישראל על בניית הגדר התקבלה באפריל 2002, בעקבות גל פיגועי ההתאבדות בחודש מארס 2002 אשר כלל 135 הרוגים
היום גדר ההפרדה חוצה מחנות בישראל ויש לה תומכים בימין ובשמאל. הויכוח הגיע לשיא ב-26 בדצמבר 2003, כאשר במהלך הפגנת שמאל נגד הגדר, ירו חיילי צה"ל לעבר המפגינים שניסו לחבל בגדר, ופצעו קשה אחד מהם.
1. מבוא
הגורמים להקמת הגדר
הגורם הביטחוני
התוואי ואורך הגדר
2. ההיבט הביטחוני
שיקולים ביטחוניים בעד ונגד הקמת הגדר
בעיית ההתנחלות
3. ההיבט הכלכלי
הוצאות כספיות
יתרונות כלכליים
4. סיכום
5. ביבליוגרפיה