תחום הדעת "היסטוריה" מהווה גורם מרכזי בהגדרת לימודים בעלי אופי אינטלקטואלי וחינוך. כמו כן, היסטוריה הנו המקצוע היחיד המאפשר לתלמידים ללמוד על שינויים ולהגיע למצבים בהם הם שופטים אירועים ועובדות על פי פרספקטיבה היסטורית.

שאלת המחקר בעבודה הנוכחית בוחנת האם המגמה של מערכת החינוך בארץ להפוך את גבורת מרד גטו ורשה למורשת חינוכית היא מגמה מועילה או לא מועילה בהיבט החברתי ובהיבט החינוכי?

הוראת ההיסטוריה הינה הבבואה של המציאות ובעלת קשר הדוק בין החברה בה ההיסטוריה נלמדת לבין המציאות הנתפסת. מתוך חשיבה זו עולה כי בחברות שונות לימוד היסטוריה יגרום לתפיסות מציאות שונות לגמרי ויביאו להבדלים ברעיונות על התפתחויות המאורעות ההיסטוריים השונים, בין קבוצות חברתיות שונות . אחד הנושאים הנלמדים במסגרת שיעור ההיסטוריה הנו שואת היהודים. לצורך העניין נבנו מספר תכניות להוראת השואה .

מורים רבים נתונים בדילמה, כיצד ללמד את נושא השואה? שהרי הוראת השואה היא נושא מורכב אשר עלול לעורר קשיים רבים הנובעים מכך שהשואה במהותה היא אירוע קיצוני וטראומטי הכרוך בזוועות.

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון האם המגמה של מערכת החינוך בארץ להפוך את גבורת מרד גטו ורשה למורשת חינוכית היא מגמה מועילה או לא מועילה בהיבט החברתי ובהיבט החינוכי?
הבדיקה כוללת סקירת ספרות בנושא גטו וורשה ומרד גטו וורשה, סקירת התיאוריה עלות- תועלת ובחינת תועלות ועלויות העומדות לאור העברת הוראת מרד גטו וורשה במערכת החינוך.

ממצאי העבודה מעלים בין היתר כי הערכים הטבועים בהוראת השואה מועילים מבחינה חברתית וחינוכית, ערכים כמו: מחויבות למשך הקיום היהודי, הודגש באמצעות סיפורים הנוגעים להצלת חייהם של היהודים בשואה , על גבורתם, תושייתם אומץ לבם להינצל ולשמור על קיומו של העם היהודי. התכנית החינוכית רוויה ערכים אוניברסאליים וכן ערכים הנוגעים לכבוד האדם וביניהם: הצלת חיי אדם, גבורה, יכולת הישרדות, עזרה הדדית ועוד.