צדק חברתי וחוסר שוויון בחינוך הולך וגובר, כאשר רבים מסכימים כי לחינוך יש תפקיד מפתח בקידום צדק חברתי. יש הסבורים כי רק המדינה יכולה 'להבטיח הוגנות' ויש מנגד אלו המאמינים כי  יש להגביל את תפקיד המדינה בעניינים הקשורים לחינוך ולהפחית את השליטה שיש לרשות השלטון והרשויות המקומיות על ניהול בתי הספר.

עבודה זאת עניינה בחינוך מקצועי ובתי ספר מקצועיים בישראל ובעולם, כאשר החינוך היה אחד הנושאים החשובים שכנסת ישראל התמודדה אתו כבר בראשית דרכה, כאשר בבסיסה של מערכת החינוך עמד מיזוג הגלויות.

ישנן דרכים שונות להתארגן ולספק חינוך מקצועי. ניתן לראות זאת במודלים השונים של החינוך המקצועי הקיימים במדינות שונות. בהתחשב באינטרס המדיני הלאומי והבינלאומי בקשר בין התמחות ובין התחרותיות הכלכלית, חוקרים בחנו את מאפייני המערכות ודרכי קיבוץ המדינות עם הסדרים מוסדיים דומים.

החינוך המקצועי בישראל בתחילתו כלל את מקצועות הנגרות, חרטות, מכונאות, מסגרות פקידות ועוד. בוגרי בית הספר המקצועי עם סיום לימודיהם , יצאו לעבוד בתחום לימודיהם. בית הספר המקצועי הראשון הוקם על ידי ההסתדרות, בתל אביב.

התפיסה החינוכית הרב תרבותית, הנה גישה הדוגלת בחינוך עבור כלל התלמידים ולא בעבור קבוצות ספציפיות. בחינת הסוגיה הרב תרבותית, רלוונטית לישראל כמדינה פריפריאלית, כאשר העלייה הגדולה מצפון אפריקה יצרה קבוצה גדולה של יוצאי מדינות אסלאמיות, נטולי שפה, פרנסה אך עם רבבות של ילדים אשר להם נדרשה מסגרת חינוכית מתאימה.

העבודה הנוכחית תבחן את ההבדלים בחינוך המקצועי, בישראל לעומת בתי ספר מקצועיים בעולם. לצורך הבדיקה נעשה שימוש בספרות תיאורטית ומחקרית.