אחד השיקולים הנכללים במסגרת שיקולי עלות תועלת בסוגיית החומרים המסוכנים היא המיקום. תיאוריות מיקום הן מסגרת להבנת החלטות מיקום הנעשות, בין השאר,  על ידי עסקים.

סקירת הספרות הנוכחית עוסקת בבתי הזיקוק ועיריית חיפה- אינטרסים, מדיניות, ובריאות הציבור.

קונפליקט מוגדר כמאבק, עימות, סכסוך בין שני צדדים, בין כוחות שונים – אנשים, קבוצות, מדינות, רעיונות, דעות, אמונות וכדומה. הקונפליקט או הסכסוך מורכב מ- 4 שלבים, תחילה קיימת אי הסכמה בין הצדדים, לאחר מכן עולה המתח בין המעורבים, השלב השלישי כולל לחצים לפתרון אי ההסכמות והשלב הרביעי הנו שימוש בפתרון אלים לשם כפיית פתרון על אחד הצדדים.

קונפליקטים סביבתיים מתרחשים בתוך מורכבות דינמית הכוללת את חוקי איכות הסביבה, את הממשל, הנטייה הפוליטית של המחוקקים, אירועים מסוכנים וגישות הציבור כלפי הסביבה.

קונפליקט סביבתי הנסוב על חומרים מסוכנים מהווה אחד הקונפליקטים הסביבתיים, עמו מתמודדות חברות ומדינות. מדובר על  מערכת יחסים של אהבה / שנאה בין החברה לבין שימוש בחומרים מסוכנים.

חומרים מסוכנים מוגדרים על פי המשרד לאיכות הסביבה כ"חומרים שבבואם במגע עם הסביבה או עם בני האדם עלולים לסכן את בריאות הציבור, את חייו, ואף לגרום לנזק לסביבה ולפגיעה ברכוש" (אתר המשרד לאיכות הסביבה – חומרים מסוכנים).

בחיפה, שיעור גבוה של מפעליי תעשייה ולכן גם מאות אלפי טונות של חומרים מסוכנים, כגון :גזים דליקים ונפיצים, דלקים ושמנים, חומצות, כהלים ועוד מאוחסנים.

דיני איכות הסביבה התפתחו בעשורים האחרונים כתוצאה מהתגברות המודעות לשמירה על איכות הסביבה וקידום פעולות שיצמצמו את הפגיעה בה. שמירה זו על הסביבה דורשת שיתוף פעולה בינלאומי ואימוץ כללים חדשים לטיפול בסוגיות מורכבות כגון זיהום הים, היבשה והאוויר.