עבודה זו עניינה בסוגייה סביבתית המושתקת מזה שנים רבות בחיפה והיא סוגיית בתי הזיקוק.

מטרתה של העבודה הנוכחית הנה לבחון את האינטרסים הכלכליים והסביבתיים שבבסיס מדיניות עיריית חיפה ביחס לפעילות בתי הזיקוק.

מדיניות סביבתית עוסקת ביישוב קונפליקטים המכירים מחד בצורך לבנות ולפתח תעשיות חדשות ובכך להגביר פעילות כלכלית. מצד שני קיימת הדרישה והצורך לשמר את הסביבה. קיים ניגוד בין שתי מגמות חשובות אלו. הפתרונות הן בין השאר: פיתוח מפעל המייצר מינימום נזק סביבתי , פשרה בין הצרכים, הבאת כלל הצדדים לקונפליקט למודעות והבנה.

הדיון בעבודה הנוכחית נסוב על מפעל בתי זיקוק, המפעל המזהם ביותר בישראל, בהתאם לתסקירי הסביבה מטעם המשרד לאיכות הסיבה. מעבר לכך דווח על ידי המשרד לאיכות הסביבה כי המפעל מפר הנחיות וחוקים האוכפים את איכות הסביבה.

במסגרת העבודה קיימת בחינה של עמדות השחקנים השותפים לקונפליקט ובכלל זה את עמדת העירייה, עמדת המפעל, עמדת ארגוני הסביבה ועמדת הציבור בעיר חיפה ובסביבתה.

שאלת המחקר: מהי מדיניות העירייה ביחס לפעילות בתי הזיקוק בחיפה מבחינה כלכלית וסביבתית? כיצד בא לידי ביטוי הקונפליקט הקיים בין היבטים סביבתיים לכלכליים בסוגיית תפעולו של בתי הזיקוק?

הכתבות מצטטות את עמדות השחקנים ועמדותיהם ומשקפות במידה רבה את השקפתם ופעילותם בשטח. בנוסף הכתבות מציגות פרשנות, סקירה היסטורית ובאופן זה מלבנות את הסוגיה מכיוונים שונים ומהשקפות שונות.

המחקר מסתמך על מחקר אמפירי איכותני. המחקר כולל ניתוח כתבות העוסקות במדיניות העירייה ביחס לפעילות בתי הזיקוק בחיפה מבחינה כלכלית וסביבתית. באמצעות כתבות וניתוחן ניתן היה לבחון את פעילות המפעל ועמדת שחקים המעורבים בתקופה הנוכחית, כלומר הכתבות שנותחו הן כתבות עדכניות המציגות את מצבו הנוכחי של המפעל ואת הקונפליקט בעניין זה.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי המשך פעילותו של המפעל "בתי זיקוק" הממוקם בקרבת אזורי מגורים פסול, ואיננו מוסרי, לפיכך ההמלצות לעייל תומכות בשינוי המצב הקיים ושינוי המדיניות תכנונית – סביבתית במדינת ישראל על מנת לעמוד בסטנדרטים בינלאומיים מתקדמים ומוסריים המקובלים על מרבית המדינות המפותחות בעולם.