עבודה זו בוחנת את הכשלים אחריותן המוסרית של פירמות בעת כשלים בתהליכי בקרת איכות

לעיתים עולים לכותרות מיקרים בהם אנו למדים על התמוטטות עסקים וחברות כאשר הסיבה לכישלונם נעוץ במחדלים ובכשלים בהליך הרכש הפוגמים בטיב המוצר.
ההשלכות לכך הן התמוטטות בתי עסק, פגיעה ונזק בקרב צרכנים ועוד. מכאן ניתן להבין כי הסיכון הטמון בהשלכות כשלים בתהליכי בקרת איכות הנו גבוה במיוחד.
עבודה זו תבחן סוגיה זו בשוק תחליפי החלב – פרשת רמדיה.
שוק תחליפי החלב בעולם מגיע לעשרות מיליארדי דולרים בשנה, כאשר על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, נמכרים כ-50% מהתחליפים בשוק העולמי בידי חברת נסטלה. שוק תחליפי חלב האם בישראל מוערך ב-270 מיליון שקל בשנה. כמו כן, בישראל, הייתה בעבר רמדיה השחקנית הדומיננטית בשוק, אולם החל משנת 2003 ירד נתח השוק של רמדיה בירידה מתמדת ונמצא כיום מתחת ל-10%. רמדיה התחילה את דרכה לפני ארבעים שנה, כחברת תרופות שייצרה גם דייסות לתינוקות,. עם הזמן שקעו התרופות והתעצם הנתח של מזון התינוקות. החברה נכנסה גם לתחום תחליפי חלב-האם, וכן לשורה ארוכה של מוצרים לתינוקות, ממוצצים ועד בקבוקים.
עבודה זו תבחן את הכשלים אחריותן המוסרית של פירמות בעת כשלים בתהליכי בקרת איכות
מקרה הבוחן יתמקד בפרשת "רמדיה" שנחשפה בישראל בנובמבר 2003, שבה נמצא כי בתרכובת/בפורמולה של החלב הצמחי של רמדיה התגלה חוסר בוויטמין B1 למרות שעל האריזות צוין כי ויטמין זה קיים. שאלות אלו יידונו במסגרת העבודה הנוכחית.