טייוואן הייתה תמיד סוגיה רגישה ביחסי סין-יפן ומאחר ומערכת יחסים מורכבת זו מהווה את אחד המוקדים המסוכנים ביותר באזור, יש צורך להבין את משולש היחסים סין-יפן – טייוואן

עבודה זו עוסקת בסוגיית טיוואן המשמשת מקור לסכסוכים בין המדינות. 

העבודה הנוכחית תבחן את בעיית טייוואן ביחסי יפן-סן במהלך המלחמה הקרה לאחריה , כלומר שאלת המחקר תבדוק כיצד טייוואן משפיעה על הקונפליקט ארוך השנים בין יפן לסין במהלך המלחמה הקרה ולאחריה?

המלחמה הקרה החלה רשמית עם הכרזת דוקטרינת טרומן ב- 12 במרס 1947, שבה העמיד הנשיא טרומן בצורה דרמטית שני עולמות זה מול זה: אחד של טרור ודיכוי ואחד של רצון הרוב ואכן, העולם היה נתון מאז מלחמת העולם השנייה למערכת דו קוטבית, בה יש שתי מעצמות-על הנאבקות זו בזו ומחפשות תמיכה של מדינות נוספות. מערכת זו יצרה שני גושים- הגוש המערבי והגוש המזרחי, וביניהם התקיים מאבק לא אלים.

הגוש הדמוקרטי (ארה"ב, יפן, אירופה), כלל בבסיסו את הרצון לשמר את הדמוקרטיה ולחזק אלמנטים כחירויות הפרט וזכויות פוליטיות; ו"הגוש הריכוזי" הורכב ממדינות לא דמוקרטיות בהן המשטר היה ריכוזי, חזק ומעורב בחיי אזרחיו במידה רבה (סין, מדינות ערב, רוסיה, דרום אמריקה). מאבקן של המדינות הריכוזיות הוא למעשה התגוננות מפני חדירה של המערב וערכיו הדמוקרטיים .

הבדיקה נערכה באמצעות ספרות עברית ואנגלית המנתחת את מדיניות החוץ של המדינות הנדונות, והאינטרסים העומדים בבסיס יחסיהם..