מערכת החינוך מתמודדת עם אתגר עצום בהקשר של תלמידים מועדים לסיכון והדרה. החינוך הינו פקטור קריטי ביצירת מוביליות אישית וחברתית בקרב מתבגרים המועדים לסיכון.
העבודה הנוכחית עוסקת בבניית תכנית התערבות קבוצתית בכלים נראטיבים למורים העובדים עם נוער בסיכון
ההבנה הרווחת כיום בספרות היא שכדי להניע את גלגלי השינוי של מערכת החינוך, כך שתהיה רלוונטית למגוון הרחב של האוכלוסיות הפוקדות את שעריה, יש צורך בבתי ספר עם תודעה חברתית, שמלמדים בהם מורים מחויבים ומעורבים. תפקידם של מורים לייחד את החשיבה לסוג המשאבים הנדרשים, כדי להעניק למידה משמעותית המכינה לחיים ומצמצמת את מעגל הסיכון הפגיעה והכישלון.
מערכת החינוך הממלכתית התגייסה בשנים האחרונות במאמץ ליצור בתי ספר המתייחסים לפרט, כדי לקדם באופן מיטבי את התלמידים השונים על צרכיהם השונים. הרצון לגבש חינוך בו קיים מגע אישי עם כל תלמיד ותלמיד יצר שורה של תכניות חינוכיות כגון: "חינוך אישי", רווחת הפרט", "בתי חינוך" וכיוצא בזה. התוכניות האלה נועדו להרחיב את יכולתם של בתי הספר לראות את התלמיד כאדם ואת צרכיו הייחודיים.
מטרת העבודה הנוכחית הייתה להציג תכניות התערבות המיועדות למורים לנוער בסיכון.
תכניות ההתערבות שהוצעו התבססו הנרטיבית אשר לפיה חוויות האישיות מעצבות זהות מקצועית ויכולת התמודדות יעילה יותר בקרב מורים העובדים עם נוער בסיכון.
מטרתם תכניות ההתערבות היא גם להעצים את המורים ולכן הדיונים הקבוצתיים במסגרת תככנית ההתערבות עשויים לגעת בהצלחות ושאיפות כמו יכולת לקדם תלמידים שהמערכת הנורמטיבית פלטה אותם, היכולת להוביל אותם להצלחה, לשינוי חיובי משמעותי ועוד.
מבוא
רציונל תיאורטי
פרק א – הגישה הנרטיבית
הגישה הנרטיבית
סיפור חיים
פרק ב- התמודדות המורה עם מעגל ההדרה בחינוך
נוער בסיכון ומאפייניו
התמודדות המורה
פרק ג – שיטה
פרק ד - בניית תוכנית התערבות קבוצתית למורים עם נוער בסיכון
סיכום
ביבליוגרפיה