בוגרים צעירים המצויים בסיכון, הם צעירים בעלי הישגים דלים במשימות ההתפתחותיות הקשורות לגילם והם המתקשים להשתלב בחיים הבוגרים באופן מלא. צעירים אלו מתקשים להשתלב באופן תקין ונורמלי בשוק העבודה ומצויים בסיכון והדרה.

סקירה זו עניינה בבניית תכנית התערבות לצעירים בסיכון.

התנהגות בסיכון  בקרב צעירים באה לידי ביטוי ב: עישון סיגריות, שתיית אלכוהול, שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים והימורים.

בוגרים – צעירים בסיכון בהגיעם לגיל 18 מוצאים עצמם לעיתים קרובות ללא משפחה, גוף תומך, מוסד או אחר. בשלב זה שירותי הרווחה אינם מטפלים בהם והם נדרשים להתמודד עם מציאות חייהם ללא תמיכה.

הכנה להשתלבות בתעסוקה נועדה  להעלות את הסיכויים למצוא עבודה, להתמיד בה ולהתקדם לאחר מכן, אך מעטים מאוכלוסיית סיכון זו דיווחו על השתתפות בסדנאות הכנה לעולם העבודה. מרביתם מעוניינים לעבוד ,ללמוד, זקוקים לסיוע כספי , הכוונה, ייעוץ ותמיכה.

הגישה הנרטיבית – הסיפורית היא גישה שהתפתחה ממדעי הרוח והחברה והנחת היסוד של הגישה טוענת כי בני אדם הינם יצורים המעניקים משמעות לאירועי חייהם ומשמעות זו משפיעה על התנהגותם, הרגשתם ומכוונת גם את עתידם. למעשה, הדגש העיקרי בגישה הנרטיבית הוא פחות על הסיפור עצמו מבחינה עובדתית אלא יותר על המשמעות והפירוש שאותו אדם מעניק לסיפורו

באמצעות הסיפור האישי נשמעים קולות מגוונים שמקיימים דיאלוג פנימי ויוצרים מארג מורכב.

באירועים שהפרט בוחר לספר, הדרך שבה הוא בוחר לארגן את האירועים, ההקשרים והמשמעויות שהוא נותן להם, האופן שבו הסיפור מסופר, ריבוי הקולות והפנים שבו, כל אלה מאפשרים לאדם המספר להבין את עצמו ובה בעת למאזין ללמוד על המשמעויות ועל הפרשנויות שלו למציאות הפנימית והחיצונית שהוא חי ומתמודד בעבר ובהווה.