בוגרים צעירים המצויים בסיכון, הם צעירים בעלי הישגים דלים במשימות ההתפתחותיות הקשורות לגילם והם המתקשים להשתלב בחיים הבוגרים באופן מלא. צעירים אלו מתקשים להשתלב באופן תקין ונורמלי בשוק העבודה ומצויים בסיכון והדרה. כמו כן, רוב הגורמים שהיוו גורמי סיכון ובלימה בתקופת הנערות, ממשיכים להיות כאלה גם בבגרות

עבודה זו עוסקת בשימוש בעקרונות הטיפול הנרטיבי לשם בניית תכנית התערבות לצעירים בסיכון וכן בתכנית המשך- קורס יזמות עסקית כתכנית מעשית עתידית עבור הצעירים הללו.

בוגרים – צעירים בסיכון בהגיעם לגיל 18 מוצאים עצמם לעיתים קרובות ללא משפחה, גוף תומך, מוסד או אחר. בשלב זה שירותי הרווחה אינם מטפלים בהם והם נדרשים להתמודד עם מציאות חייהם ללא תמיכה. על כן, לצעירים אלה נטייה גבוהה לסבול מקשיים תעסוקתיים, להסתמך על סיוע ציבורי, להגיע לרחוב, להיות מעורבים בפשיעה, לחיות ללא ביטוח רפואי ולהתמודד עם הורות מוקדמת

אחת הסיבות שמנעו במשך שנים רבות את גיוסם של בני נוער עם נתוני גיוס נמוכים, הייתה הקושי בהסתגלות לשירות הצבאי. הצבא נטה לייחס את קשיי החייל לרקע המשפחתי שלו ולסביבה החברתית בה הוא גדל. המקא"ם (מרכז קידום אוכלוסיות מיוחדות) בדרך התייחסותו לחייליו מנסה לספק תחליף לתמיכת המשפחה אשר לפי תפיסתו איננה מסוגלת לסייע לבניה בהתמודדות עם קשיי ההסתגלות לצבא

אומדן גודל הקבוצה של הצעירים שאינם עובדים ואינם לומדים, על פי הלמ"ס הם מהווים 33% מסך קבוצת הגיל, הם לרוב מתגוררים ביישובים בעלי רמה חברתית-כלכלית נמוכה, לרוב מצויים בסטטוס חוסר התעסוקה לאורך זמן. המשמעות היא שבכל שנתון נוספים למעגל הלא מועסקים כמעט 4000 צעירים כאלו, בעלי מאפיינים של סיכון מוגבר.

עבודה זו מציעה שימוש בעקרונות הטיפול הנרטיבי לשם בניית תכנית התערבות למדריכים העובדים עם צעירים בסיכון.

תכנית ההתערבות שהוצעה התבססה על הגישה הנרטיבית אשר לפיה חוויות האישיות מעצבות זהות מקצועית ויכולת התמודדות יעילה יותר בקרב צעירים בסיכון. החוויות האישיות מהילדות וחוויות אישיות כאדם בוגר, היוצרות את הסיפור האישי חושפות פרטים שונים הנוגעים לצעירים אלו, הסיבות לרצונם לעבוד ולהשתלב.