בעקבות האקטיביזם השיפוטי והתחזקות כוחו של בג"ץ החל דיון בנושאים רבים: נושאים שנויים במחלוקת, נושאי דת, בטחון, נושאים ערכיים וכדומה. המגמה הראשונה אשר באה לדי ביטוי בהתחזקותו של בג"ץ הייתה החלת שני חוקי היסוד: חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק.

עבודת סמינריון הבוחנת את הביקורת של בג"ץ על ההליכים הפנימיים בכנסת-ביקורת שיפוטית ביחס להחלטות הנוגעות לניהול פנימי.

מעמדו של בג"ץ עם השנים מתחזק בקרב החברה הישראלית, כאשר המגמה היא כי מדובר במוסד אשר לו ניתן כמעט לערער על החלטותיו. המוסד השיפוטי קיבל מעמד רם ונישא אל מעבר מוסדות אחרים.

הגורם העיקרי אשר הוביל מהלך זה בתהליך השפיטה הוא השופט ברק. לתפיסתו דוקטרינת השפיטות המסורתית הגבילה באופן לא ראוי ולא נחוץ את התחומים שבהם בית המשפט עוסק. במהלך שנות התשעים הייתה מהפכת השפיטות תנאי רקע חיוני למהפכה החוקתית שנשענה על חוקי-היסוד החדשים בתחום זכויות האדם. כמו כן, הרחבת הביקורת השיפוטית על פעולותיה של הרשות המבצעת בעשור שקדם לכך סללה את הדרך להחלתה של הביקורת השיפוטית גם על מעשי חקיקה.

התפיסה שנושאים השנויים במחלוקת ציבורית ופוליטית אינם מחוץ להישג ידו של בית המשפט הייתה תנאי חיוני שאפשר לקבל את הביקורת השיפוטית על חקיקה כעמדה לגיטימית. המונח ביקורת שיפוטית, פירושו "הערכה שיפטית של הרשות המבצעת או של פעילות מנהלית, שמטרתה לקבוע אם אותה פעילות נעשתה בסמכות שהוענקה לה בחוק"

העבודה הנוכחית תבחן את ביקורת בג"ץ על ההליכים הפנימיים בכנסת-ביקורת שיפוטית ביחס להחלטות הנוגעות לניהול פנימי.

נמצא כי בעקבות מהפכה החקיקה אשר הולידה את שני חוקי היסוד ומהפכת השפיטה אשר הכניסה את מערכת המשפט לתוך תחומי החיים אל מעבר לתחומי המשפוט  בלבד , מערכת המשפט אכן מתערבת לעיתים בסוגיות שונות , אך יחד עם זאת היא נוהגת באיפוק רב ובריסון על מנת לשמור על מעמדה של הכנסת כגוף מחוקקת וכן לשמור על עיקרון הפרדת רשויות המתחייב מעצם היות ישראל מדינה דמוקרטית.

כמו כן, מערכת המשפט ומנת בחובה השקפות שונות, כאשר השופט אהרון ברק תומך באסכולה המשפטית הגורסת להתערבות ולאקטיביות שיפוטים , לעומת שופטים אחרים כגון מגר הנוטה לצמצום התערבות הביקורת השיפוטית, אלא במקרים הדורשים זאת.