עבודה זו מבקשת לבחון ביקורת זו, ואת הרפורמות שביקשו המשכילים לבצע בעקבותיה ומה עלה בגורלן, ובאילו התנגדויות הם נתקלו.

העבודה הנוכחית מטרתה הייתה לבחון מה הייתה הביקורת של המשכילים ברוסיה על המבנה התעסוקתי היהודי וכיצד ביקשו לשנותו?

אופי הכלכלה היהודית במאות ה-18 וה-19, הובילה לביקורת המשכילים הנוצרים ואת אימוץ ביקורת זו על ידי המשכילים היהודים. כלומר יציג במונחים כלליים את מה שאת מפרטת עליו בעבודה (הנאורות) ולבקר את החברה היהודית הבוחרת לימודי דת באופן בדלני ולחיות בעוני ודלות .

מתוך כך עבודה זו מבקשת לבחון ביקורת זו, ואת הרפורמות שביקשו המשכילים לבצע בעקבותיה ומה עלה בגורלן, ובאילו התנגדויות הם נתקלו.
בפרק הראשון תיסקר התפתחות ההשכלה היהודית ברוסיה במאה ה – 19 ובקורתה על החברה , תוך התייחסות לדמותו של משה מנדלסון (1726-1789) נחשב לאבי ההשכלה.

בפרק השני קיים דיון בביקורת של תנועת ההשכלה על הכלכלה היהודית, וכיצד ניסו לשנות אותה. הפרק יסקור את הביקורת כלפי היהדות המסורתית ותנועת החסידות.

בפרק השלישי מוצג דיון אודות ההתנגדות בחברה היהודית לרפורמות שביקשו המשכילים לעשות כגון: האלימות, הפילוג ומהותו.

ממצאי הספרות העלו כי התפתחותה של ההשכלה היהודית במזרח אירופה במאה ה-19 לוותה בקשיים, כאשר בתקופה הנדונה החסידות והשכלה, היו שתי תנועות שהתנגשו בחייו החברתיים והתרבותיים של העם היהודי במאה התשע-עשרה והיו גורם מכריע בעיצוב התרבות היהודית בתקופה המודרנית.

תפקידה של ההשכלה בתולדות העם היהודי היה להילחם נגד המסורתיות התלמודית. המפגש של המשכילים עם העיר הגדולה וההומה ועם האוכלוסייה היהודית ההולכת וגדלה, בייחוד בשנות השישים של המאה התשע-עשרה, העלו ביקורת עמוקה אודות הקהילה היהודית- המסורתית, האמונה בצדיק, כחזות הכול, חוסר הרצון להתערות בחברה האירופאית, להרחיב הידע, לשפר תעסוקה וכלכלה.