בדיקת טילט הנה בדיקה היכולה לעזור בגילוי הסיבה להתעלפויות, וכן לסחרחורת, טשטוש "ומסך שחור" בעיניים,חולשה כללית ועייפות,כאב עורף,חוסר יציבות בהליכה ותופעות נוספות.

עבודת סמינריון המאפיינת את הפונים אשר מגיעים לבדיקת טילט על פי גיל ומין ולבדוק מבין הפונים מה אחוז המאובחנים עם OH, בכל הפונים ובתת קבוצות לפי גיל ומין.

בדיקה זו מיועדת לאבחון שינויים (תנודות) בלחץ דם בזמן שכיבה (מצב אופקי) ועמידה (מצב אנכי), השינויים מתרחשים כתוצאה מאי איזון בין המערכת הפראסמפטטית או הסימפטטית, הבדיקה מאתרת אם מדובר בבעיה עצבית או לבבית.

הבדיקה נעשית בשלבים, ומנסה לדמות את התחושות במציאות: שלב ראשון כולל לקיחת אנמנזה מהמטופל ע"י הרופא המבצע את הבדיקה ,ומדידת לחץ דם בישיבה, בשלבים הבאים יבצע הרופא את מדידות לחץ דם במיטת טילט מיוחדת גם בשכיבה(מיטה ב0 מעלות).

בהרמת המיטה ל 60 מעלות ולמצב אנכי של 90 מעלות, על החולה לשתף את הרופא בתחושתו והרגשתו הפיזית, ולציין האם במהלך הבדיקה הינו חש באותה הרגשה שמטרידה אותו או האם ההרגשה שהופיעה במהלך הטילט מוכרת לו מקודם, משך הבדיקה כשעה.

מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לאפיין את הפונים מגיעים לבדיקת טילט על פי גיל ומין ולבדוק מבין הפונים מה אחוז המאובחנים עם OH , בכל הפונים ובתת קבוצות לפי גיל ומין . הבדיקה כללה מדידות חוזרות של לחץ דם באוכלוסייה של פונים לבדיקת טילט לאבחון היפוטנסיה אורתוסטטית , כאשר מהלך בדיקה אורכו  40 דקות.

ממצאי הבדיקה העלו כי מרבית הפונים משתייכים לגילאי הביניים וכן מרביתם נשים. כמו כן,  נמצא הבדל מובהק בין קבוצות הגיל בסיכוי לאירוע OH  , כאשר בקרב קשישים הסיכוי הוא הגבוה ביותר וכן נקבות הן בסיכוי יותר גבוה לאבחון בהשוואה לזכרים.