האסלאם הנו משטר דתי בלבד וכי מוסדות השלטון במדינה האסלאמית נושאים אופי דתי. בהתייחס לעקרון הריבונות שלפיו רצון העם מהווה את בסיס הסמכות של השלטון , כאשר רצון העם מבוטא בדרך כלל בבחירת ראש המדינה ובבחירת החוקה,  הכלים שמעמידה המסורת האסלאמית נותנים מענה לצרכים הדמוקרטיים ועל כן יכולים להיכלל ברוב מבני השלטון הדמוקרטיים.

עבודה זו בוחנת באיזו מידה איראן דמוקרטית ועונה על ההגדרה של דגם דמוקרטיה פרוצדוראלית.

המחשבה הדתית הנה מרכזית בתרבות האסלאמית ואילו תרבות אסלאמית היא בראש ובראשונה תרבות דתית. עם זאת, קיימים ניגודים מהותיים בין התרבויות – המזרח המוסלמי למערב האירופאי, כאשר ההבדל המשמעותי הוא כאמור הדת ומעמד האל בדת האסלאם העומד במרכז כל עיון ונקודת המוצא לפיכך היא השיקול הדתי.

המערב להבדיל מן האסלאם מעמיד במרכז את האדם. קיימים הבדלים בין עמי האסלאם ישנן מדינות שמרניות יותר וישנן מדינות הנוטות לחילוניות וליברליזם, דוגמה לכך היא מצרים, המדינה הגדולה ביותר באומות ערב. מצריים מהווה גרסה אסלאמית חילונית וחדשנית, כאשר חוקי הדת מוגבלים לתחומי המשפחה והפרט.

גם מערכת דיני העונשין היא חילונית. מצריים משתייכת מצד אחד לעולם הערבי ומצד שני נוטה לעבר המודרניזציה והמערב. מדיניותה של הממשלה המצרית הנה חילונית ולכן לא קיימת הקפדה חמורה על קיום חוקי האסלאם ופולחניו.

דת האסלאם המאפיינת את ארצות ערב, מנוגדת במהותה לערכים דמוקרטיים הנהוגים במערב. עם זאת, במרבית אזורי העולם ניתן לזהות התקדמות משמעותית ברמת הדמוקרטיה, כאשר ארצות ערב מדדות מאחור וניתן לומר שיש אשר צועדות לאחור באימוץ ערכים דמוקרטיים.

על רקע זה השאלה העומדת לבחינה בעבודה זו הנה: באיזה מידה איראן דמוקרטית ועונה על ההגדרה של דגם דמוקרטיה פרוצדוראלית.

הבדיקה נערכה באמצעות סקירת מאמרים אקדמיים מבוקרים וספרות רלוונטית.

המאמר הנוכחי יסקור את תפיסת הדמוקרטיה באיראן, מקומה של דת האסלאם באיראן, מידת התאמתה לערכי הדמוקרטיה הפרוצדוראלית.