המושג פטרנליזם משמעותו "פטרון", קרי אב. בסמכותו של האב בכל משפחה לקבוע ולנווט את חיי משפחתו, ניווט הנועד להטיב עם בני הבית, בעיקר כאשר מדובר בילדים צעירים אשר אינם מסוגלים לנהל את חייהם באופן עצמאי עד לבגרותם.

במסגרת העבודה הנוכחית, תיבדק השאלה, האם הפטרנליזם בתחום הרפואה, למעשה מסייע לתהליך החלמתו של החולה וטומן בחובו שיקולים מקצועיים בלבד ?

כיום בישראל הוקמו במספר בתי חולים ועדות לאתיקה רפואית בדומה לארצות אחרות, כאשר הקמתם של אותן ועדות באה לגשר על הפער בין הצוות המטפל לבין החולים והציבור הרחב. מצד אחד למספר רב של מטופלים ישנה תחושה שהמטפלים בכלל והרופאים בפרט עובדים במעגל סגור שגורם להם במקרים רבים לקחת החלטות הנקראות "פטרנאליות" תוך כך שהם מפעילים שיקולים מקצועיים רפואיים גרידא מבלי להתחשב בצרכיו או רצונו של המטופל.

מצד שני למטפלים ישנה תחושה של חוסר אונים וכתוצאה מכך מבקשים שגוף מוסמך ידריך אותם או יקבע במקומם את ההתנהגות המתאימה כאשר נדרשת החלטה אתית. הועדות האתיות אינן מתיימרות להחליט במקום הצדדים, הן מסתפקות בעצם העלאת הסוגיות, שכן האתיקה אינה יכולה לתת תמיד תשובות פסוקות אשר החשוב ביותר הוא שהמטפלים ידעו שקיימת עקרונית שאלה של אתיקה כך שככל שהמטפלים פונים יותר לוועדות אתיקה כך גוברת ההבנה והמודעות העוזרים בעתיד להתמודדות עם סוגיות ובעיות אתיות חדשות.

המורכבות העקרונית והקשיים המעשיים המתעוררים באשר ליישום האוטונומיה בקרב חולי נפש, למול הטיפול הפטרנאליסטי מעלה את נושא העבודה הנוכחית אשר עסקה בבחינת הביטוי של האוטונומיה של המטופל בצל הפטרנליזם של המטפל ?

הבדיקה בוצעה באמצעות סקירת מאמרים, ספרות ניתוח חקיקה ופסקי דין

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי הדיון מעלה כי חובת הנאמנות על פי חוק מאפשרת התנהלות תקינה ואתית של רופאים. בד בבד היא אף משמשת כמקור הגנה לקהל הלקוחות והמטופלים העושים שימוש בשירותים הנדונים ומאפשרת קבלת שירות איכותי והוגן. חובת הנאמנות, ויישומה בקרב רופאים מקובלת ומעוגנת בחוק הישראלי ובמשפט הזר וכי מעבר להיותה חובה בסיסית, היא גם תורמת לעלייה בכבוד המקצוע כמקצוע ערכי, מוסרי וצודק ומונעת מצד שני עוול מוסרי לשני הצדדים.