בעשורים האחרונים מתקיים שיפור משמעותי בהשתתפות של נשים בשוק העבודה, אך עדיין הנשים אינן יכולות להיחשב כשוות לגברים. שיפור זה הוביל לשאלות רבות בנוגע להשתתפות של נשים אל מול זו של הגברים בשוק העבודה. מחקרים רבים בארץ ובעולם בוחנים את שאלת המגדר בשוק העבודה. רובם ככולם מצאו כי עדיין קיימים פערי שכר בין גברים לנשים גם לאחר בחינת מאפיינים אישיים כמו השכלה, עיסוק, ניסיון, מצב משפחתי, ואופי התעסוקה.

העבודה הנוכחית מטרתה, לבחון את אפליית הנשים במערכת החינוך.

כתוצאת מההתרחבות המהירה של החינוך הציבורי במהלך החלק הראשון של המאה ה -20 התחוללו שינויים במקצוע ההוראה, שהיה בעבר עיסוק גברי בעיקרו, אך כיום מורכב כמעט לחלוטין מנשים.

האפליה במערכת החינוך מתחילה כבר בחינוך הקדם היסודי .מסגרת החינוך הקדם יסודית מפגישה ילדים בני גילאים שונים משני המינים בעלי רקע שונה ותורמת לחינוכם, לקידומם וליצירת קשרים ביניהם, אך בתוך כל זאת מסתתרים מסרים סמויים המחנכים לתפקידים מגדריים, שכן מוסדות החינוך והמוסדות האמונים עליהם לפיקוח, שתפקידם להכין את הילדים לקראת מפגש עם סביבה חברתית רחבה יותר, עוסקים גם בהדגשת הבדלים מגדריים.

העבודה הנוכחית בחנה את סוגיית אפליית נשים המערכת החינוך.

במסגרת עבודה זו הוצגה השפעת המגדר על מעמד האישה בשוק העבודה ככלל, ומערכת החינוך בפרט. כמו-כן הוצגו טיעונים ונתונים מתוך ספרות רחבה העוסקים במגוון הפערים בין גברים לנשים בעבודה ובמערכת החינוך, כגון פערים בקידום לתפקידים בכירים, פערי שכר ועוד. ראינו כיצד בא הדבר לידי ביטוי בשטח דרך שתי המרואיינות אשר הסכימו מצידן לספר ולתאר את ההתמודדות שלהן עם קריירה ניהולית – חינוכית.

הבדיקה נערכה באמצעות סקירת מאמרים אקדמיים מבוקרים ,ספרות רלוונטית וראיונות.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי המרואיינות, טיפחו קריירה מוצלחת ומספקת כמנהלות, אך עדיין הן סבורות כי שכרם אינו הולם את תפקידן וכן הם נאלצות להתמודד עם אפליה מגדרית הקיימת במערכת . סקירת המחקרים וכן ממצאי המחקר מעלים כי קיים קונפליקט מתמיד בין השוויון המגדרי המאפיין את התקופה העכשווית לכאורה לבין התפיסה המגדרית הרואה את האישה העובדת כבעלת תכונות ספציפיות הנופלות מתכונותיו של הגבר העובד. התוצאה היא אפליה ברורה של המין הנשי בתחום העבודה בבחינת קידום, תנאים שכר וכיוצא בזה.