החוק לשוויון זכויות בחברה עם מוגבלויות  1998 נחקק לאור  המודעות המתפתחת כלפי הנכים בישראל. העובדה כי , בישראל חיים למעלה מ-600,000 אנשים עם מוגבלות פיסית, שכלית, או נפשית.

סקירת ספרות זו בוחנת  את סוגיית אפליית אנשים עם מוגבלויות במקומות עבודה

מבחינה תיאורטית ומשפטית "כיום שוררת ההשקפה כי יש לשלב את הנכה בתוך החברה ולהבטיח לו שוויון של הזדמנות… הנכה הוא אדם שווה זכויות. אין הוא מצוי מחוץ לחברה או בשוליה. הוא חבר רגיל בחברה שבה הוא חי. מטרת ההסדרים אינה להיטיב עמו בבדידותו, אלא לשלבו – בתוך שימוש לעתים בהעדפה מתקנת – במרקם הרגיל של חיי החברה

בפועל הנכים בישראל מופלים ברוב תחומי החיים, בקבלה לעבודה, בשכר, בקידום, בפיטורין, באבטלה גבוהה,  בהכרח להתקיים מקצבאות ממשלתיות, בעיות נגישות וניידות, בעיות מטפלים זרים, בעיות רפואיות ומכשור, קשיים ביורוקראטיים, מחסור,  בדידות חברתית, ועוד

הספרות מלמדת כי  קיימת כיום הבנה והפנמה ביחס לאוכלוסיית הנכים וצורכיהם וכי זכויותיהם מוגנות על פי חוק אך בפועל הן מהווים את אחת האוכלוסיות החלשות ביותר והמופלות ביותר בחברה הישראלית.