בעשור האחרון ניכרת מגמה עולמית לקידום חקיקת שוויון זכויות לנכים בעולם. החקיקה הראשונה הייתה חוק שוויון זכויות לנכים בארה"ב ב-1990.

סקירת ספרות זו בוחנת את סוגיית אפליית אנשים עם מוגבלויות במקומות עבודה

מבחינה תיאורטית ומשפטית "כיום שוררת ההשקפה כי יש לשלב את הנכה בתוך החברה ולהבטיח לו שוויון של הזדמנות… הנכה הוא אדם שווה זכויות. אין הוא מצוי מחוץ לחברה או בשוליה. הוא חבר רגיל בחברה שבה הוא חי.

בפועל הנכים בישראל מופלים ברוב תחומי החיים, בקבלה לעבודה, בשכר, בקידום, בפיטורין, באבטלה גבוהה,  בהכרח להתקיים מקצבאות ממשלתיות, בעיות נגישות וניידות, בעיות מטפלים זרים, בעיות רפואיות ומכשור, קשיים ביורוקראטיים, מחסור,  בדידות חברתית, ועוד

הספרות מלמדת כי  קיימת כיום הבנה והפנמה ביחס לאוכלוסיית הנכים וצורכיהם וכי זכויותיהם מוגנות על פי חוק אך בפועל הן מהווים את אחת האוכלוסיות החלשות ביותר והמופלות ביותר בחברה הישראלית.

ובכן, השוויון הוא מעמודי התווך של כל משטר דמוקרטי והזכות לשוויון הוכרה בשיטת המשפט הישראלית כבר בראשית ימיה כזכות יסוד מן המעלה הראשונה. על פי התפישה המקובלת, שוויון משמעו "יחס שווה אל בני-אדם, אשר אין ביניהם שוני שהוא רלוונטי לעניין נושא השוויון.

הבדיקה בוצעה באמצעות סקירת מאמרים, ספרות ניתוח חקיקה ופסקי דין.