גיל העובד משפיע על שיקול הדעת של המעסיקים, כאשר מבוגרים מוערכים פחות מצעירים. כמו כן, על אף שהאפליה אסורה על פי חוק, במרבית התביעות ידו של המעביד על העליונה. יחד עם זאת, ישנן עבודות הנתפסות כמתאימות יותר למבוגרים או עבודות הנתפסות כמתאימות לצעירים ולכן שיקול דעת המעסיקים נוטה לעיתים להעסיק מבוגר, באם מדובר בעבודה הדורשת מבוגר.

סקירה זו עוסקת בתופעת האפליה מטעמי גיל במסגרת קבלה לעבודה, תנאי העסקה ופיטורין. הסקירה מציגה מהי אפליה זו, הסיבות לה, החוק במשפט הישראלי ובמשפט הזר בנוגע לאיסור אפליה מטעמי גיל.

התפיסות המוטעות השכיחות לגבי "עובדים יותר מבוגרים" כוללות תפיסות כגון: חוסר גמישות, בורות טכנולוגית וחוסר אנרגיה. ההבחנה הגילאית מתרחשת בכל סוגי התעשיות, תחומים ומקצועות. מנגד, העובדים המבוגרים נתפסים כנאמנים, שקולים, לא אימפולסיביים, סבלניים, בעלי מוסר עבודה גבוה ומנוסים. לעומתם, עובדים יותר צעירים נתפסים כנוטים יותר להקדיש עצמם לעבודה קשה.

נימוקים אחרים לאפליה מטעמי גיל כוללים נימוקים כלכליים – רציונאליים:

1. כושר עבודתו של האדם הזקן יורד ככל שמתקרב לגיל הפרישה.

2. עלות העסקתם של עובדים מבוגרים היא גבוהה בשל מרכיב הוותק בשכר.

לרוב, עלות שכרם גבוהה מהתועלת המופקת מהם ואכן אחד המחסומים שמונעים ממעסיקים להעסיק עובדים מבוגרים ולהשאיר עובדים מבוגרים בארגון הוא העלות הגבוהה יחסית של עובדים מבוגרים, שבמקרים מסוימים תפוקתם יורדת .